Jeschurun · 1920-03-01 · Heft 3-4 (März 1920) · p. Seite 28

׳ישמן 28 כח אחר שכתבתי זה מצאתי ברי״ף דפוס ווילנא משנת תרמ״ב שכתוב שם במלחמות הגהה מדפוס סביונטה שנת שנ״ד ממש מלה במלה כהגהתי׳ וכן מצאתי בדפוס ויניציאה שנת שי״ב• ומצוה לתקן בשאר דפוסים המשובשים• י״א• ומידי דברי בשורות מחולפות אעיר שבתוספות עירובין ז׳ ע״ב ד״ה בעירבו קמיפלגי בדרב יוסף נתחלפו באמצע הדבור ג״כ ב' שורות זו בזו ולא ראיתי לא׳ מן המפרשים שהעיר על זה• וכן צ״ל באמצע הדבור: "ועוד מדאיירי ר״י בנפרצה כנגדו ואיצטרך לאשמעינן דלא הוי מפולש א״כ על כרחך מיירי בכלה לצידי רחבה דלאמצע רחבה פשיטא דלא הוי מפולש וא״כ ס״ל נראה מבחוץ ושוה מבפנים נדין משום לחי דאי לא חשיב לחי אמאי שרי הא איכא תרתי לריעותא וכר״• כצ״ל• — והשבושים שברש״י באותו עמוד יש לתקן עפ״י ספר דקדוקי סופרים• ומצוה לתקן כל השבושים ע״י הערות בגליון• י״ב• שאלה• בע״ז ו׳ ע״ב איתא: דיקא נמי דקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן• וקשה דבתוספתא פ״ק דדמאי תני ברישא היה נדור מן הככר ואמר לו תן לי ואוכלנו לא יתן שאין מאכילין את האדם דבר האסור לו כיוצא בו לא יושיט ישראל אבר מן החי לבני נח וכר הרי שבתוספתא תני ברישא לא יתן ובסיפא לא יושיט׳ אלמא דאין חילוק בין לא יתן ללא יושיט• ת ש ו ב ה• לא קשה מידי דכתב הריטב״א בע״ז שם וז״ל: והא דנזיר ואבמה״ח שאנו חוששין לתקלה כל היכא דמצי עביד איסור שלא על ידינו ליתא משום ולפני עור ואע״פ שאפשר שהוא מרבה באיסור על ידינו לא חיישינן אבל מכל מקום אי תבע ליה בפירוש לאיסורא נהי דמשום ולפני עור ליכא אכתי איכא איסורא במילתא משום מסייע ידי עוברי עבירה כל שאנו גורמין לו לעשות איסור או להרבות באיסור וכדקיימא לן שאין מסייעין ידי ישראל בשביעית וכר עכ״ל הריטב״א׳ ולפ״ז מבוארין דברי התוספתא באר היטב דברישא תני שאומר לו תן לי ואוכלנו דתבע ליה בפירוש לאיסור בזד. קתני לא יתן דאע״ג דאפשר לו לקחתו בעצמו אפ״ה לא יתן׳ ובסיפא דלא תבע ליה בפירוש לאיסורא דאפשר שלא יאכלנו קתנו לא יושיט׳ דהיינו היכא דקאי בתרי עברי דנהרא אבל מותר לו ליתן• ולפ״ז דינא דריטב״א מבואר בתוספתא׳ והגמרא והתוספתא תואמות זו אל זו¬ »