Jeschurun · 1920-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1920) · p. Seite 16

16. עת לעשות• יו• בסקר" חרניפןנחזו״נ־״חדבדעחנ סיחדח וחדישה לגסר*. החשפעח ההדדדנ יכזלח להיו ורבת האחריות. ועל אחינו המערביים ללכת עתה בדרכים חדשים לגמרי בנוגע לעבודתם הצבירית ■בעד אחיהם המזרחיים ו ע מ ה ם. מוסדות צבורים׳ ביחוד הנוכיים׳ צריכים להביא ולהופד׳ שבהם תהיה נתינה לאחינו המזרחים האפשרות לקבל השכלה עברית וכללית׳ נאיתהלפי רוחם ונמיתם. עד כמה שיודעים אנו את הצעירים העבדים מן המזרח מחוננים הם רובם בכשרונות נעלים׳ בתשוקה עצומה ללמודים עיוניים׳ בידיעות עבריות מקוריות. גם ידיעת ראשי הפרקים בלמודים הכלליים׳ שהיתה הסרה לצעירים המזרחיים יסבאו לכאן מלפני שנים רבות׳ איננה הסרה עוד להצעירים המזרחיים שיל היום. על פי כל מהלך־השכלתם וכשרונותיהם מסוגלים הם ברובם לקבל השכלה עברית וכללית גבוהה במדה מספקת שאליה הם שואפים. אך אותה . ההשיכלה העברית והכללית הגבוהה צריכה להיות עתה אחרת לגמרי מאשר היתה נהוגה עד עתה. צריכה היא להיות כלה הפשית במובן הפורמלי מכל העקות של תקנות בתי־ספר אם אפשר לומר כך. הפרינציפ של השכלה הפשית ופומבית צריך שישרור ביחס אליהם במדה מרובה. גם האופן שיל למודי חכמת ישראל צריך יהיה להשתנות ביחם אליהם בהרבה׳ כשם שהמושג של הכמת ישראל עצמה מצטיר באופן אחר לגמרי במוחם שיל המשכילים העברים המזרחיים מאשר אצל אחיהם המערביים. יכולים אנו ליצור פה בגרמניה א כ ם נ י ו ת ש ל תורה והכמה כאלה שתהיינה למופת לאחינו בכל קצוי תבל׳ אכסניות שיל תורה בסגנון הדש ושונה לגמרי בין מטפוסן של הישיבות המזרחיות ובין מזח של הפימינריות לרבנים המערביות. החומר האנושי הדרוש לנו ימצא לנו כעת במרה מספקת. גם האמצעים ההמריים הנדרשים לזה ימצאו לנו׳ אם רק נדע להשתמש באפשריות השונות המזדמנות לפנינו בשעה זו. הסרים לנו רק העסקנים ,־־המתחילים בדבר גדול זה. אם צדקה עיסה הקב״ה עם ישראל שפזרם בין האומות׳ על אחת כמה וכמה שצדקה עשה עמנו על שערבב את! התחומים: המבדילים בין המזרח והמערב׳ למען לא יפרידו בין אח לאחיו כי אם אישי את אחיו יפריאו ויעשירו׳ בדעת וברוח. משה דוד גראס• עת;לעשות! מצאנו במאמרי חכז״ל שתי דרשות נגודיות ולכאורה סותרות זא״ז• האחת אומרת: עתידה תורה שתשתכח מישראל׳ והשניה אומרת להפך: עתידה תורה שלא תשכח מישראל׳ שנאמר: כי לא תשכח מפי זרעו• אך סקירה מעט יותר עמוקה תורנו׳ כי שתי הדרשות הללו אינן סותרות׳ אלא דוקה משלימות זו את זו• בוא יבא מהד בזה׳ ראה הצופה למרחקים בלי הגבלת זמן ומקום׳ שהבן׳ הצעיר העברי שאול ישאל: מה זאת י איזו תועלת׳ איזה יתרון תביא לי תורת משה זו עם כל מצותיה הרבות׳ למה זה אתמכר ואקדיש את כל נעורי לה ורק לה י האהיה על ידה לרופא׳ לעורך ־ דין׳ ליועץ־סתרי. למהנדס׳ לשלחני וביוצא בזה י התביא לי תוארים ואותות ־ כבוד׳ אם לא יותר לפחות תואר ד״ר׳ אשר בלעדו לית ךין ולית דין ואיש לא ירים את ידו ואת רגלו בישראלי אם בוא יבא מחר שכזה שאליל הכסף והזהב ־ למען האמת נוסיף כי אלמלי היה האליל הזה לפחות של