Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 7 (1920)
- Issue
- Heft 1-2 (Januar 1920)
- Date
- 1920-01-01
- Page
- Seite 10 (sequence 10)
- Language
- German
- Belongs to
- additional
- OCR quality
- 56% known words query
- IRI
…/2292929-2292996--04057-2297339- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
10. הדתיות וקיום המצוות• י. האשכנזית בנוגע להבנת המצוות ולהתפקיד שמלא קיומן בחיי־גפשן• ואולם הצד השוה שבכל המהלכים הדתיים האלה-שבכולם היתה "הדת המסורה" המבוע׳ שממנו היו זורמים ואליו היו שבים• אעפ״י שנשתנו טעמי המצות בכל דור ותקופה רוחנית הדשה׳ קיומן המעשי לא נשתנה מעולם• בימינו אלה׳ שנשמתו של האדם המודרני כמעט שנחנקת תחת השכבות העבות של קולטורת ־ הפרזה והאדר הרוחני כבר הורעל ע״י מדע שחצני — בגיהנם של ימינו אלה א״א לה להדתיות שתתבצר אלא על קרקע המצוות• כשאנו מדברים על דתיות יהודית אי אפשר לנו להסיח דעת מרבוי צדדיותו של רוה עמנו׳ שגם הטבע האינטיליקטואלי והנטיה לנתוח ־ בקורת מפותחים בו ביותר• החוש האינטיליקטואלי של היהודי מצא ספוקו בהגיון התלמוד ובחקירת המדעים ואולם בעולם ההגיון לא מצא ספוק גמור ומלא לנפשו העורגת• עוד נשתייר בה חלל ריק בשביל זרמי ־־ יצירה אחרים׳ זרמי ־ יצירה אשר האויב הרוחני של האינטיליקטואליות גורם להם חניקה ויש להם צורך בעולמות חדשים שאין בחדוש בנינם משום סתירת אותם הערכים שבאו לספק צרכי־ נפש אחרים• ופה אנו מגיעים כבר למקום מהבואיו של "סוד" היצירה היהודית׳ אשר ברבוי צדדיותה יש מן הרוממות והטראגיות גם יהד• מבטן הטראגיקה היצירותית יצאו כל התנועות הדתיות שקמו ביהדות ההיסתורית• השאיפה להרמוניא ולמזיגה של יצירה היא הקו המשותף לכלן• באמרנו רבוי ־ צדדיות יהודית הרינו מתכונים גם אל הכפילות של הנשמה שלה׳ על הנטיה האינדיווידואלית והנטיה הצבורית שפועלות בה במדה שוה• מתוך סקירה על המלחמה החשאית ובלתי פוסקת בין הנטיות המהופכות הללו העוברת בנפש כל יהודי יובנו לנו כמה חזיונות בחיי־ הצבור שלנו׳ ועל כמה מאורעות היסתוריים יאיר אור הדש• היהודי הוא אינדיווידואלי׳ האינדיווידואליות שבו רוצה בגלוי ומבקשת לה צורה׳ ואולם גם חוש הצבורי חזק ויש אשר אישיותו הבודדה מציקה לו׳ הוא חת מפני גלמודיותו׳ "תמונתו הזעירה" מטילה עליו אימה והוא חש לו מפלט בים הגדול של הכלליות׳ אבל בים גדול זה רוצה הוא להשאר זרם לעצמו׳ גל מיוחד׳ אינו רוצה להבלע ולהמחות• וכאן מתחילה הטראגיקה הנפשית׳ אותה הטראגיקה שסופרינו החדשים קראוה בשם "שניות ־ הנפש" וסמנוה בתור "מגלת הגלות"׳ ושלאמתותה היא תולדת הסגולה היותר עמוקה של טבענו ושראויה היתה - אלמלי וכינו - לעשותנו למה שהיינו צריכים להיות: לעם המופת של ההרמוניא הנפשית• אלמלי זכינו 1 עכשיו שלא זכינו נהפכה לנו ברכה זו למחלה, אשר עם אחר אפשר שלא היה יכול לעמוד ולהתקיים מעצמת יסוריה והיה עבר ובטל מן ההיסתוריא׳ ואצלנו היא ששמרה אותנו מן ההתמנות ומן ההסתאבות• היסורים מכבידים עלינו שכחת עצמנו׳ מכבידים עלינו את הטמיעה ואינם מניחים לנו — לישון ואת שורש המחלה צריך לבקש לא בגלות — הגלות היא סימן של המחלה ולא שרשה — אלא בחטא הלאומי הגדול׳ בחטא של אי־ מלוא התפקיד הגדול שהטיל עלינו הטבע האלקי שבנו׳ כוונתי אל אותו היעוד הגדול של היהודי׳