Mannheim
Compact Memory

Jeschurun · 1920-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1920) · p. Seite 11

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jeschurun
Volume
7 (1920)
Issue
Heft 1-2 (Januar 1920)
Date
1920-01-01
Page
Seite 11 (sequence 11)
Language
German
Belongs to
additional
OCR quality
55% known words query
IRI
…/2292929-2292996--04058-2297338
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

11. ישרון• יא להביא ברוחו את כל הסתירות וההפכים של יצרים ורגשות׳ נטיות ופניות׳ תכונות וסגולות שגרמו וגורמים ברוח האנושי קרע בלתי מתאחה והתרוצצות בלתי פוסקת׳ — לידי מזיגה אחדותית ולידי פשרת שלום יצירותית• מאליו הולך וצף הרעיון׳ שיותר שאנו מעמיקים בו הוא מתחור יותר שיעוד זה הוא לכאורה תוך תוכה של הדתיות היהודית• בכה הדתי של נשמתו הוכשר היהודי להיות הנושא של היעוד הגדול הזה ובחייו הדתיים היה צריך להתחיל בהגשמתו׳ לפי שרק בשפת הדת הוא יכול לבטא את כל העומק והעושר שבתהום רוחו׳ ועולמה של הדת הוא שיכול לתת את הפרספיקטיבות הנצרכות בשביל יצירה סינתתית עשירת־גוונים כזו• וכה הגענו להערכה נכונה של המצוות המעשיות שלנו• היוצרים הדתיים שלנו שהתענו בחבלי הלידה של יצירותיהם׳ שהמעבר מספירה רוחנית לחבירתה היה קשה להם׳ שהתעיה והחפוש במרחב האין־סופי של היצירה עקרם מעל הקרקע הבטוח של הממשיות׳ שהסלילה במשעול מיוחד נתקה את הקשר בינם ובין החוט המאגד של ההיסתוריא ושל הכלל—הם מצאו במצוות המעשיות עוגן־הצלה ובסים־משען׳ אמצעי ־ בטוי וצורת ־ שתוף• הדתיות היהודית שבאויר הרוח היא בבחינת "נע ונד עולמי"׳ חפשית ממועקת הצורה ומזיקי הקבע והסיום׳ והוזקקה למצוא לה נקודת־ בטחון׳ צמצום־ תחום ואגוד־ קשר בתחומה של המעשיות הסימבולית׳ שבעצמה נעוצה במציאות הפועלת ויונקת ממנה חיות וכה ועיניה מרמזות על הצעיף המכסה בתור אקט של פעולת יחיד׳ הרי נשמתה האינדווידאליות עם עומק זעזועיה ופרכוסיה ספוגה בתוכה ובנוסחה הקבועה והמקובלה היא נעשית טבעת אחת בשלשלת הדורות הארוכה׳ אבר מן הגוף הישראלי החי• הגאוז ר׳ עזריאל הילדסהיימר זצ״ל• דובב שפתי ישנים (חדושים שונים שנלקטו מכ״י של הגאון ז״ל ונסדדו לדפוס מאת העורך•) א• כתובות דף ק״ג ע״ב• שמעון בני חכם גמליאל בני נשיא׳ חנינא בר חמא ישב בראש• ופירש״י בראש הישיבה• מזה תמי׳ לי על הרמב״ם פ״א ה״ג מסנהדרין דכתב דנשיא הוא ראש הישיבה יעו״ש והכא משמע בפירוש דנשיא לחוד דהיינו ראש הסנהדרין וראש הישיבה לחוד ולא מצאתי בשום מקום שהוא הוא• והנה העמדת הנשיאות הוא ישן נושן ויעוין בירושלמי סוף מע״ש ובבלי סוטה כ״ד ע״א דמבואר שם דהורקנוס העמיד א׳ בראש הסנהדרין (תחת עצמו) בשם נשיא וכבר הי׳ שם ב׳ ראשים והשני מכונה בשם "אב ב״ד" (עיין ערך מלין ערך זה) ורק הסידור הרגיל בזה לא התחיל קודם רבי גמליאל (עיין בערוך ערך אביי) אבל כל זה בסנהדרין

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.