Mannheim
Compact Memory

Jeschurun · 1920-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1920) · p. Seite 4

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jeschurun
Volume
7 (1920)
Issue
Heft 1-2 (Januar 1920)
Date
1920-01-01
Page
Seite 4 (sequence 4)
Language
German
Belongs to
additional
OCR quality
68% known words query
IRI
…/2292929-2292996--04051-2297333
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

4, חידושים והערות ד ג״כ ודמעך לפי שרמע בלשון ארמי ג״ב הוא תרומה׳ וכן מצאתי בתרגום יונתן לירמיהו ב׳ ג׳ שתרגם קדש ישראל דמעה ארמות׳ ובודאי הוא כמו חלב תרומה ונקראת התרומה ג'כ חלב מפני שתורמין ממיטב או מפני שהוא הלק גבוה והוא היקר והטוב. וסן השם דמע שהוא תרומה נגזר אח״כ הפעל מדמע׳ כי אם נפל תרומה לפחות ממאה חולין נעשין החולין תרומה׳ וע׳־כ נאמר התרומה מדמע את החולין כלומר מהפך את החולין לתרומה ולחלב׳ ואין פירוש מדמע כמו מערב׳ כי אין דמוע לשון עירוב׳ אלא ההתהפכות לתרומה נקרא דימוע. ומריש הייתי מפרש ג״כ לימון דמאי מלשון דמע ונתהפכה הע׳ לא׳ וכן מצאתי בתוספתא מהדורת רמ״ש צוקקערמידל בפ״ה המעשיר שני כרם רבאי(תחת רבעי)׳ וא״כ דמאי כמו דמעי ומפני שיבפירות עם הארץ׳ יש בהן תרומת מעשר והוא הלק אהד ממאה תרומה 4מלא נפרש עדיין׳ נקראו פירית אלו דמאי; ואלו הופרשה תרומת מעשר ונפלה לתוך השאר אחר ההפרשה היה הכל נקרא מדומע׳ אבל אם עדיין לא נפרשה הדמע לא נקרא עליו 4מם תרומה עדיין בחרו הז״ל שם דמאי כדי להורות שיש בו עדיין חלק א׳ ממאה שעתיד להיות דמע. אמנם יותר טוב לפריס דמאי כמו שפירש ,החכם ד״ר ראזין שנגזר מן דמה׳ דהיינו ספק׳ כי דבר המסופק ואינו ודאי קורץ אותו דומה׳ והוי דמאי היפך מ; ודאי׳ ונקדתו דמאי כמו!דאי׳ וכן קורא החכם אבן עזרא בשירו. וע, תוספתא תרופות פי-י׳ו הט״ו שהכל משליכין לבית הדמע. 4מאלה. בסנהדרין ד סוף ע׳־א פירש״י ד־ה עתה אקום׳ אסתלק משער ב״ד. וקשה למה שינה רש״י ז״ל את טעמו לפרש אסתלק משער ב״ד׳ הרי אמרו בגמרא׳ גורם לשכינה 4שתסתלק מישראל׳ ומכל ישראל קאמר ולא ריקא משער ב״ד. תש ובה. י4מ כאן ט״ס בדברי דימ״י וחסרון ג׳ נקודות וכן צ״ל: "עתה אקום. אסתלק: בשער. ב״ד:" ובשער הוא דבור אחר וקאי אמאמר 4מאחר וה דיליף מקרא דואל תדכה עיי כר ע״כ פירש״י דב4מער היינו ב״ד וא׳־כ קרא בדין בשער דכל דיין שאלה. בחולין פ׳ ע״א רש״י׳ ד״ה .איל הבר׳ פירש איל זכר הגדל ביעדים וקשה אמאי איצטריך למימר זכר וכי יש איל נקיבה. תשובה. מלת זכר ביש״י היא פירוש 4מל איל דהיינו דכרא׳ דלא תקרא איל בקמץ מלשון איל וצבי על כן פירש״י איל דהייני זכר׳ יכן בשקלים פ״ה מ״ג׳ זכר היינו א!ל. והא דלא רצהרש״י לפרשדא;ל הוא בקמץ משים דלא שייך לומד באיל (בקמץ) איל הבר דהיינו שהוא גדל ביער דהרי כל א;ל הוא גדל ביער׳ אלא ודאי 4מהוא איל דכרא. ד¬ ש א ל ה. בירושלמי הוריות פיא ה״א איתא התירה אמרה אחריהם ארז**,־ ך היכן אמרה תורה אחריהם אחריהם אי כדימה לזה. תשובה. בתום׳ הרא״ש להוריות ב׳ע״ב מביא אותו. הירושלמי ולא כתוב שם אלא אחריהן פעם אחת׳ אמנם נראה דבירסא דילן עקרית הגרב אחריהם אחריהם ב׳ פעמים 4מכן גם בירושלמי סנהדרין פ״א ה״ב גבי עובדא דחנניא בן אח־ ר׳ יהושע אמר ר׳ יהודה ב; בתירא אחריהם אחריהם לענין עיבור שנים ^וקידוש חדש. והיה בתחילה רציתי לומר דגרסינן אחרי ה׳ אחריהם וע״י טעות נתחברו ב׳ המלות אחרי ה׳ וסופר אחר קרא והגיה אחריהם" והכי •פירוש ר ייי־8—**,׳-ד■ *■ר ד״רי“*י• ־י בדברים י״א כ״ב דרשי!

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.