Jeschurun · 1920-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1920) · p. Seite 5

5. ישרון ה► כתיב אחדי ה׳ אלקיכם תלכו דשם נ״כ קשה וכי אפשר לילך אחדי הקב״ה כמו שהקשה באמת ר׳ חסא בר חנינא בסוטה י״ד ע״א וה־־ה מקום לתרץ ג״כ דאהרי ה, תלכו היינו ללכת אחרי החכמים והיינו התורה אמדה אחרי ה׳ ודרשינן אחריהם דהיינו אחר החכמים׳ אמנם באמת דרש שם ר, חמא בסוטה דרשא אחרינא משום דא־׳א לומר הלך אחר החכמים דאז הוי משמע דסצוה לשמוע דברי חכמים בכל מקום אף אם טעו בדין והיינו דאמר בירושלמי דהתלמיד טעה שדרש אחרי ה׳ אחריהם ואין לדרוש כן אלא כמו שדרש ר׳ המא בסוטה. והא דדריש ר״י בן בתירא בירושלמי דסנהדרין א׳ ב׳ לפי האמת האי דרשה דאחדיהם היינו בקדוש חדש ועבור שנים דשם באמתמצוה לשמוע לסנהדרין אע״פשטעו כדדרשינן אתם אפילו שוגגין ואפילו מזידין ואפילו מוטעין. זה הדבר אשר אמרתי בתהילה. אמנם קשה עלי להגיה כל הספרים ירושלמי בב' מקומות דהיינו בהוריות ובסנהדרין׳ ועפ״י חוקי הבקורת אין לנד רשות להגיה במקום הזה. לכן אחרי שובי נחמתי ופירשתי בדרך אחרת כי הנה התורה אמרה ב׳ פעמים אחרי: א׳ לא תהיה אחרי רבים לרעות׳ ב׳ אחרי רבים להטות ילפי״ז מצוד לנו ללכת אחרי רבים אס יורו כדין ושלא ללכת אחרי רבים אם יורו לרעות דהיינו שלא כדין והנה לכאורה יש לומר דזה דוקא בסתם דיינים שאינם סנהדרין הגדולה אמנם בסנהדרין הגדולה לא חילקה תורה בין אחרי רבים לרעות ואחרי רבים לטובה אלא בכאן אמרה תירה אחריהם אחריהם דהיינו אחריהם לטובה אחריהם לרעה הבין כך ובין כך חייב אתה ללכת אחריהם׳ וזה הוא באמת הטעות של התלמיד בירושלמי דהוריות׳ וד׳י בן בתירא בירושלמי דסנהדרין אומר לענין קידוש החדש ועיבור שנים הוא לפי האמת דהתודה אמרה אחריהם אחריהם דאנו חייבין לשמוע לסנהדין בכל איפן אף אם טעו וכמש״ל. ה¬ שאלה. במנחות דף ל״ד ע״א איתא אמר קרא וכתבתם כתיבה תמה והדר על המזוזות וכד ה״א ליכתבה אאבנא וליקבעה אסיפא קמ״ל׳ ועיין פירש״י וקשה: א׳) כיון דכל הדרשה מכתיבה תמה אתיא כמ״ש התום, ד״ה וכתבתם ל״ל למימר והדר על המזוזות. ב) מאי משני ה״א ליכתבא אאבנא וכד' הא לפירש״י אין כתיבה תמה על אבנים ואי כמו שפירש״י על התירוץ דיחקקם בסכין על האבנים א״כ העיקר חסר מן הספר דה״ל למימר ה״א יחקקם על האבנים. ג) ל״ל לתרץ ה״א ליכתבא אאבנא וליקבעא אסיפא אי ליכתבא אאבנא היינו דיחקקם בסכין על האבנים המלות וליקבעא אסיפא הם שפת יתר דכיוץ דחוקק הוי כתיבה תמה. תשובה. באמת פירש"־־ ותום׳ קשה מאד ואי אפשר להולמו׳ ובמה שכתב השיטה מקובצת אשר נדפס בש״ס החדש דפוס ווילנא מיושב קצת׳ אך לא הוסרו כל הדחוקים׳ ע״כ נלע״ד עפ״י פשוטו דלא מכתיבה תמה לחודא דרש דודאי אפשר לכתוב גם על אבנים •כתיבה תמה ובפרט אם סד אותן בסיד׳ אלא דהדרשה היא מכתיבה תמה והדר על המזוזות׳ דהיינו שהכתיבה תהיה תמה ונגמרת עד תומה (ועי" יומא כ״דז עבודה תמה׳ גמר עבודה) ואח״כ תהיה נקבעת על המזוזה׳ ואי אפשר בענין אחר אלא אם כותב מתחילה על ספר והדר קובע על המזוזה׳ אבל אם כותב על האבנים שבסף הרי כותב האותיות זה אחר זה והכתב בא על המזוזה קודם שנגמר עד תומו׳ כי אם כתב תיבה אחת הרי יש כתב על המזוזה אבל אינו כתיבה תמה שכתיבה תמה לא נקרא עד שנכתב כולה עד תומה. והיינו דדרישהש״ס כתיבה תמה מוכתבתם דודאי ידע הש״ס דקדוק הלשון דוכתבתם אינו מורכב סב' מלות כתב תם׳ חלילה לחשוב כזאת /