Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1915-01-01 · 1/3 (Januar-Juni 1915) · p. Seite 8

rrv**S מה בסיידה (Leyde?). Ausser Zweifel ist statt ליידח zu lesen ליירה Leria. Die Besitzer dieses anonymen Kommentars znm מורה נבוכים waren Marranen, wie ans den folgenden Aeusserungen hervor• geht: ״Da die Zeit es verhindert, die Gebote der Tora in praxi zu erfüllen, habe ich mir geraten, sie in Gedanken zu erfüllen.“ (Nr. 1). ״Meine Gedanken kamen über mich auf meinem Lager, um mich zu beruhigen über mein Wehe, dass mir nicht erlaubt ist, die Gebote zu üben, wie sie vorgeschrieben sind und ich sie erfüllen muss in meinen Gedanken. £8 steht geschrieben: sieben Tage sollt ihr in Hütten wohnen usw., ferner steht geschrieben: nehmet euch am ersten Tage eine Frucht vom Baume Hadar, Palmzweige“ usw. (Nr. 8). — S. 29, Z. 7 עליה (lies עלה). — S. 30. Das מכלל יופי des Messer Leon wurde, wie auch Bernheimer bemerkt, im Jahre 1463—4 verfasst. Wenn es demnach in Kod. 4t heisst: והתחלתו מידי המחבר מרם חג הפסח רפ״ב וההי השלמתו י"* סידן דפ״ב» so bietet sich als einfache Lösung die Annahme dar, רפ״ב sei aus רי ב verschrieben. Die genaue Angabe des Abfassungszeitpunktes weist auf das Autograph hin und ist darum nicht zu verworfen. — S. 31, Kod.. 46 ב״ד (lies כ״׳ד). S. 32, Kod. 47, Nr. 2 lies 1686. S. 34, Kod. .61, Nr. 2 eine Disputation mit Messer Francesco, berühmtem Prediger מחכמי הצעירים versiebt B. mit eniem Fragezeichen. Wio bekannt ist צעירים die Uebersetzung von ״Minoriten“. Ebenda Nr. 7 ואף המית .1) ואת המות). S. 41, Kod. 68, Zeile 3 des Gedichtes מתושיבי (lies מתשבי), Z. 4 ארה מריו (lies nach הרב מורנו 11,10 שש הגדולים). S. 42, Kod. 70 לא. האותיות ולא הצייר ולא הדיו (lies הנייר). S. *;6, Kod. 77, Nr. 3 Z. 1 ganz unverständlich (מהכלי גלגלי יקם גליתי); augonscheinlieh klagt die Seele, sie sei vom Himmel vertrieben worden. Vers 4 ויבעלה ist keine hebräische Wortform, vielleicht ובעל. In dem Gedicht Juda Halevis (ebenda) ist statt ואוהבחך zu lesen ואהבתך. S. 43, Kod. 78 כוונות .1) כוונות). S. '1, Kod. 81. Das Manuskript hat ein gedrucktes Titelblatt, das den folgenden Titel onthält: ספר רמ״ז הרומז שמיה יטעין ברמ*ו זעירא דמן חבריא משם זכות במאן דלאו הרים א ח כ ר*י ורבי ליה אתקי־׳יי. Statt der Von mir unterstrichenen Worte wird zu lesen sein ימסין (Anspielung auf יטמין ברמץ am Sabbat), אתקדיי ,חכים ,משה. Der letzte Satz enthält eine Anspielung auf שמואל ירחינאה חכים יתל,רי רני לא יתקרי (Baba Mezia 86a). Sakut, der bekannte Kabbalist dürfte meinen: er sei wohl kein Ch&cham, aber doch ein Rabbiner. Ebenda gegen Ende שמוש חוכה, was sicherlich שמוש תורה zu lesen ist. S. 47 g. E. lies וטעם statt ומעמי; S. 4, Z. 2 ist לר׳ית zu lesen (st. ר׳ית) und Z. 3 כללות (st. כללית). Kod. 100 (S. 62) ist ein römisches Gebetbuch, iu welchem sich unter anderem ein Gedicht mit dem Akrostich אני מנחם עזריה עמנואל befindet, ln meinem Buche ״Leo Modena’s Briefe“, deutscher Teil, S. 167—17-9 habe ich bereits n&chgewiesen, dass Menachem Az&rja Fano auch Immanuel hiess, was durch das erwähnte Akrostichon bestätigt wird. Bei dieser Gelegenheit gebe ich noch zwei weitere י Belege. In (תשובת הגאינים (מעשה רב Amsterdam 1707, 6 a, col. b heisst es: שאלתי מאת המקובל האלהי הגאון מנחם עזריה הנקרא עמנואל; bei Berliner, Siddur des Schabtai ha-Sofar aus PrzmySl, Frankfurt a. M. 191הקדמה כללית ,9״, S. 28 heisst es gleichfalls: שאלתי את פי המאור הקדוש .החסיד המקובל מהדיר מנחם עזריה הנקרא עמנואל מכך ק רייץ במדינת איטלןיא י?* Schüler Menachem Azarja Fanos war Eliezer Nachm an Foa (Ghirondi חנ׳יי S. 6; Mortara, Indice 23; Fürst I, 286), der nach italienischer Sitte seinen Namen mittels Abkürzung durch ארנ׳ין aus• drückte. In unserem Gebetbuch wird Foa mit den Worten וידוי למורי 1*החסיד המקובל האלהי קמוהדיד ארנץ גר genannt, während bei Fano דיל