Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1913-11-01 · 6 (November-Dezember 1913) · p. Seite 183

hat eine! spätere Hand am Anfang hinzugeschrieben: סי׳ איוב־ לרבנו טודרוס חלו' דל, aber auch hier ist der Verfasser kein anderer als Mejuchas b. Elia. Die eben genannten Termini kommen auch hier vor, so 19,17) מלצדד, fol. 92. a: וחנותי' במל וחננותי והוא •מוצדד במשקל 8,2) מקוצץ ,(עשותי בלומר אני סההנן להם שאינן מקבלץ דברי, fol. 85 b: 31,5;ער אן,. כמו עד אס*וסקוצץ, fol.98 b.: ותחש, כמו ותחוש ומקוצץ usw.), 24,16) משל המקרא, f. 95 a: יומם חתמו לו, משל המקרא כלומר היום חתמוהו 6 ,26;ואסרוהו שלא יתראה' להם, f. 95 h: עתם שאול, משל המקרא כלומר אפילו השאול ואבדון שהם חשך ומצפונים לפניו גלויים וידועים כאלו ערום כלא מכסה usw.) 1)'. Dann noch andere, Mejuchas b. Elia eigene Ausdrücke, so אין לו הכר כמקרא und ואין לו עו׳ במקרא für hajpaa; legomma (5, 26, t $4.b: 38,16;חבא בכלח, כשכר, ומלוי הימים ואץ לו עד כמקרא, f. 103a: הבאת עד נככי ים,. שמא באת והקרח ועד יסור' המים ועקרם בים ועקר נכך ואץ לו עד במקרא ולא הבד ואינו מנורת נבוכה והוא עקרו בוך מבוכה והמין הוא של נמעל usw.); פעל כלול für zusammengezogene Verbalform (22, 21, f. 94a: בהם, בזכותם של מצות שתקיים [תבואתך טובה], תכוא אותה הטובה והוא כעלי...;פעל כלול und ...בלועי für unregelmässige Verba (18,3, fol. 91a: גטמינו, נחשבנו בטמאים ונפסלנו והנכון להיות נטמאנו בא׳ אלא שבא מפעלי ההיא כמו נגלה נגלינו נכפה נכסינו שכן משפט בעל' היא לעולם באים באי כמו ברא בראנו קרא קראנו ופעלי ההיא נהפך לי׳ כגון עשה עשינו ראה ראינו וכיוצא 30,27;בם, f. 98a: ולא דמו, ולא יכלו לשתוק מן הרתיחה כמו דממו והמים מובלע בו nsw.). Auch solche Redensarten wie zu 15, 5 (f. 89 b) : ורבותינו פרשוהו בלומר בחר לך לשון חכמים ואינו. טתישב על פי הפשט, 0i zu- 26, 9 (f. 95 b): ורבותינו דרשוהו (דיל פרשז) נוטריקון- ■ ועל בטא הבכור כלומר פרש שדי זיו עננו עליו ואינו מתישב על פי־ פשוטו finden sich bei Mejuchas (s. HEX, 1; c., 157). Aber alle diese Nachweise erheben sich noch zur Gewissheit dadurch, dass unser Autor, sein Werk über die "biblische Hermeneutik, das ספר המרות betitelt war und das er in s. Kommentar zur Genesis oft zitiert, auch hier׳ zu 4,7 (fol. 83 b) anführt: איפה, לשון המשמש במה עניינים כמו שפרשנו בספיר המלות. Dann hat־ er an zwei Stellen griechische Glossen: zu 9,9 (fol. 86 b ob.: כסיל הוא־ מזל תאומים ובלשון יון נקרא ־ <(ץ1קיםך$ה u. zu 38, 32 (f, 103 b): ועיש על בניה הוא עש האמור למעלה והיא נקראת בברייתא דשמואל עגלה והם.שבעה כוכבים ברוח צפוני סמוך לכוכב שקוראים הספנים עשויים ךימודנא ■בטין ספינה ובו׳). Von Autoren wird *) An eürigen Stellen stellt dafür משל המקום (fol. 89 b, 97a, 98 b [zweimälj,103 ־ a, 104 a). WahracheiDlich ist das eine falsche Auflösung von 'משל המק.