Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1913-11-01 · 6 (November-Dezember 1913) · p. Seite 182

182 sich hauptsächlich auf Jes. 26,19. Zitiert werden: Aristoteles und sein ספר הנפש, Theophrast, Themistius, Farabi und Averroes. 4) Bl. 69 t—82 v: אתחיל לכתוב דברי הימים ד,׳»ם רכובו עבים עזרני בפשט כתובים. Bog.: רבותינו אמרו לא נתנו דברי הימים אלא לחדרש אעם־ב אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אדם שת, עזרא בחב דברי הימים ואני אומי כל הנביאים כתבוהו כל אחד מעשה דורו. Ende:פקד עלי, לשון ארמי צוה בשב[י]לי את ישעיה הנביא הוא יבנה ביתי וגלותי ישלח ויתכן להיות בלשון פקידה פקמי והובירני על עיגייץ זה. מי בכם, מי הוא מכם שמתנדב לכך יהא המקום בעזרו ויצליח ויעלה ויבנה. תם ונשלם דברי הימים בעזרת שוכן מרוטים. Ein Autor dieses Kommentars ist nicht genannt Eine spätere Band, in der ich die des Aron Sason erkenne, hat am oberen Bande des Anfangs h?nzugefügt: זה הפי׳ לא ידעתי למי' מן השנים ומן הדומה שהיא להחכם ר יוסף קמהי אביו -של רד׳ק דל. Aber diese Vermutung ist durchaus falsch und der Autor lässt sich leicht feststellen, wenn wir seine sonderbare Terminologie beachten.; So nennt er den Infinitiv מוצדר, s. 1,5,20 (fol. 70 b): ונעתור, טוצדד נפעל כמו נשאול נשאל 11,18,29;כלומר נתפייס להם המקום בתפילתם (fol. 78 b): ,התחפש ובוא טוצדד ■כלומר אני ראוי לי להתחפש ולבוא שמכירים ־אותי אבל אתה לבוש בגדי מלכותך. Die apokopirte Form nennt er מקוצץ, so 11,36,18 (fol. 82a): ויקש, במו ויהקשה והוא טקמרן; ib. 20 (ib.): ריגל, כמו ויתלה והא מקוצץ. Dann gebraucht er משל המקרא im Sinne von ״biblische Redensart“, s. 1,17,10 (fol. 73 a unt.): ובית יבנה, כלוט׳ שאבץ מלכותך ואקים לך ממלכה וקיום' דור ומשפחה ומשל המקרא הוא בן ויעש להם בתים וכד. Zitiert wird nur ein Isak b. Samuel, der גיר aus dem Aramäischen erklärt, s. n, 21, 7 (fol. 79 a): ניר, פירש רגיי יצחק בן. שמואל לשון ארמי עול מלבות. Alle diese Merkmale weisen auf Mejuchas b. Elia aus Griechenland hin, der in seinem durch den Druck bekannt gewordenen Kommentar zur Genesis (od. Greenup et Titterton, London 1909) dieselben Termini gebraucht und der im Namen dieses Isak b. Samuel ebenfalls nur Vergleichungen mit dem Aramäischen anführt (s. darüber ausführlich meine Anzeige dieser Edition REJ. 59, 154—160). Diese Tatsache wird noch zur Gewissheit erhoben, wenn wir das darauffolgende Stück 5) Bl. 82 v—106 c beachten, das einen Komm.־ zu Hiob enthält. Beg. pבעזרך כי טוב עזרני כספר איוב. בארץ עוץ, מקום הוא בא ארם ושטו עוץ כמו שנאמר ובני ארם עוץ וחול והוא סמוך לארץ אדיום במו שנאמר יושבת בארץ עוץ• Ende: (1. ימימה, דומה ליום .קציע[ה], מריחה כקדם (בקציעה קרן הפוך, דומה לקצת (לקין.1) הפוך והוא בוחל שכוחלים [בו] הנשים כמו בי תקריב (תקרעי .1) בפוך עיניו (עיניך.1) .תם ונשלם סי׳ איוב שבח לשמו הנדול (vgl. Raschi). Auch hier ist der Autor nicht genannt, auch hier