Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1911-09-01 · 5 (September-Oktober 1911) · p. Seite 158

158 רבינו אחוות, על עמק זה בתעצומת חכחוח. שהתפילה השמחות, מהפכימ לינון ואנהזת. ולא היה נידם למחות. כי מנהגם זה בשגעון נחפשטו ונמתחוח. וכבר האבעבועות צומחות. כין המון עם מלאים רוחות. ולא ידעו ולא יכינו שכוי(מוחות: ומה מאד עלינו לשבח. ועינינו לפקח. לראות מנהיגי ריח: של שארי בני ישראל. היושבים תחת מלכי ישמעאל, ובני איטליא. ובני ברבריא. ושאר יושבי פיאה, ובני ספרר. אשר המה מפוזר ומפורד. י ויושבי בבל, ושאר יושבי תחת עם נכל. יושבי מדי ופרם. ויושבי האינדיא. ומדינות אראביא עד בני עמון. הרב כולם מנגנים מחת ובשפה ברורה. דוברים תיבות כשורה. אין אחת בארוכה והכירו בקצרה. והוא דרך ישרה, ומרוצה לפני יוצר הכל וחטא ברא: וההון על מצבו. ואינו שוכב על התודה כעל׳משכבו: ואינו צועק בגאותו. כצועק על אבידתו. או כמי שטבע ספינתו רק מתפלל בקול פש׳וטתו. כי כאיש כן גבורתו: ואינו מחזיק נאזניו. ולא מניח ראשו לאחוריו: רק עומד בקומה. לפני שוכן רומה: ועיניו לשמיטה. כן מנןןנם מימים ימימה : הזניחם שוקדים על מדרשים. וממשקים המשכרים המה מפורשים. לבית הכנסת שחרית וערבית מטהרים וחשים. כזה מוטל על כל החזנים;להשיט: המקום מה אשר נידג ישראל ארבעים שנה במדבר. לכבודו באתי אני המחבר. חלילה לי לדבר. ולהטיל פגם ושמץ דבר: רק לדבר קשוט דבר. אמת המוטל על כל מנהיג ודבר, לבטל קול תרועה ושבר. כי אין בהם תקוה לסכר, שיקובל עבורה כזאת לפני שומע תפילות לב נשבר: ושטי נעלם ולא אזכיר. מפני ההמון עם שרוח שטות׳ ושגעון עליהם עבר. ותפילתי לאל ליתן לנו לב חכם ונכר, ולעבדו שכם אחר כמדובר: אמן Miszellen. הלכות פסוקות im Original aufgefunden. Herr David Sasgoon in London zeigte mir im Sommer dieses Jahres unter vielen kostbaren Mss., die er in Bagdad erworben, eine aramäische Version der הלצות פסוקות, welche Schlossberg in hebräischer Sprache nach codex Oxford in Versailles 1889 herausgegeben hat. Die aramäische Version ist die ursprüngliche, wie schön Neubauer in Letterbode IV, 66 vermutet hat, Halberst&m in dem der Schlossbergschen Edition vorangehenden Briefe genauer bewiesen und Epstein im 8.67 111 הגרן wiederholt hat» Die hebräische Version soll nach Halberstam in Griechenland verfasst sein (vgl. S. III Nöte zu S. 16), sie weicht, wie Herr Säsioon mir mitteilt, in einzelnen Lesarten vom aramäischen Original ab.