Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1909-07-01 · 4 (Juli-August 1909) · p. Seite 114

dom Suporkommeniar מידת כסף erschien und dass David dabei Korrektor gewesen. Dor ursprüngliche Plan war, dass der Edition der Suporkommentar des Mordcehaj b. Nisan, u. d. T. ,מאמי מרדכי, beigegebon worden sollte ן)• Doch hat .lose! Salomo es durchgosotzt, dass sein Suporkommentar erschien und das riof, wie es scheinl, bei Kokizow oinen gowissen Groll hervor. Er vorfassto nun oinc Reiho Pemerkungen, die er סכת הד benannio und in denen er eigentlich soinen Schwager korrigierte, und wollto sio am Endo des Mibchar drucken. Josef Salomo erfuhr davon, verhinderte den Plan, publizierte aber dio Bemerkungen Davids, die er טגמן לדוד' bonannto, nebst seinen Widerlegungen, u. d. T.מענת לימון, in oinom besonderen Büchlein, das noch vor dom Erscheinen des Mibchar, also noch 1834, ausgogobon wurdo’•*). Dies orfahron wir aus oinor Art Approbation (datiert 26 Elul 1834), die an der Spitze dioses Schriftchens sich befindet und folgende Unterschriften trägt: Aron b. Mose, Samuol b. Josef, Josef שכרג׳י und Abraham Firkowitsch‘1 2 * 4). Auch Josef Salomo beklagt sich bitter in seiner Vorrede zu demselben (datiert 22 Elul 1834) über seinen Schwager, dass er bei jeder Gelogonheit ihn und soinen Superkommentar horabzuwürdigon suche, weswegen er sich gezwungon sah, die Nichtigkeit seiner Amgriffe, die Kokizow für unwiderlegbar hielt, Allen zu zeigen. Kokizow schrieb nun eine Replik u. d. T. 1־שבי ייוסף), die ungodruckt blieb, das Resultat der ganzen Kontroverse liegt uns aber jetzt vor, da die hier gedruckten Bemerkungen zum Pentateuch, die fast alle an den Mibchar anknüpfen, eben diejenigen sind, deren Veröffentlichung Josef Salomo verhindert hat, wie oin Vergleich mit dom שג״ון לדוד überzeugen kann. II. Selbstständige Werko haben wir für diesen Zeitabschnitt oigontlichnur von zwei,höchstens drei Autoren zu verzeichnen. Der eine ist 1) Dieser ßuperkommontar (verfasst 1706) befindet sich'handschriftlich im Asiatischen Museum in Petersburg, s. ZLIB X,26. Vgl. auch Noubauors Cat* Boca, nr. 245. 2) Das Scliriftchen (ohne Titelblatt) besteht aus 10 Bl. folio uud scheint ganz unbekannt zu sein. Behandelt sind hier 14 Stellen. . *) Hiermit einige charakteristische Stellen: . . . ודוד מכרכר בכל עוז ברכורים עד שנתגלגל הדבר ונתמנה להגהת הסכרים . . . אז יבדיל עש ה׳ אותו למלאכת הקדש ומעבודת השחיטה שחררהו לכבוד ה, ולכבוד תורתו ולכבוד המחברים והו/ברים להיות הגהתו אומנותו . . . אז יבנה דוד במה לעצמו במגלת ספר להרים מכשול גם מבאוד ם׳ המבחר והמכשלה תחת ידו שיצאו הספרים מסבתו מלאים טעיות ני לא היה לו זמן פנוי להשגיח בטוב על ההגהה שהיא העקר כפי החוב המוטל עליו לפי שהיה לו עסק בגדולות ובנפלאות ממנו שקפץ לכתוב הגהות במקומות שלא ישרו בעיניו דברי היש״ר. . . ולא נחנה לו רשות להדפיסן לכן גזר אומר עיין בהגהות אשר קרא להן סכת תד ובו׳. 4} S. p. 138: וכבר כל טענותיו שמען נגד הגהותי במחברתו הנק, מענה לשון שברתיו כשבר נבל יוצרים במחברתי הנקראת שבר יוסף ובאכול קש לשון אש כן תאבדם. Mit Namen nennt er Josef Salomo nirgends.