Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1909-05-01 · 3 (Mai-Juni 1909) · p. Seite 72

P. vermutet, das» von den 70 Oolehrten, dio in 7 Reihon vor dem Gaon sasson, die in den vorderen Roihen sitzenden als סנהדרין גדולה, dio hinteren oder dio hinterste Reihe als סנהדרין קמנה bezeichnet werde. Der Ausdruck . . . שהם ב ט קום סנהדרין werde gewöhnlich gebraucht, weil boide Gruppen nicht die vorauszusetzende Mitglicdorzahl von 70 resp. 23 hatten. Dom wird mau nicht zustimmon können. Der erwähnte Ausdruck beweist gar nichts, da von einem wirklichen Synhodrin nicht dio Kode sein kann. Ebensowenig kann man aus dem Hervorheben der ersten drei Reihen hoi Schorira (J Q R VI 223) derartige Schlüsse ziehen. Wie •Ginzborg Goonica I Nachträge zuerst hervorgohoben hat, nahmen dio ersten Roihen und besonders die ersten 10 Mitglieder schon im Syuhedrm eine bevorzugte Stellung ein, denn dio Mischna (4 סנהדרין) bezeugt ausdrücklich ושלשה שורות של ת״ח יושבין לסגיהן כל אהד ואד,ר מביר את מקומו, vgl. auch מדרש הגדול zu Genesis 49,14 ed. Schechier p. 741 שלש שורות שלתלמידי חכמים שיושבין לפניהם בכל עת. Die dixa tzpwtoc erwähnt JosophuB (Ant XX 8,11 vgl. Schürer II11 201). Die späteren Akadcnücen »olgton auch hierin oiufach dom alton Vorbildo. Sio werden in der Gesamtzahl oich erlich nicht davon abgowichon sein. Dio Mitglioderzahl des סנה׳ קשנח botrug sicherlich 23. Da Natan Ilabahii über sie schweigt, wisson wir über ihren Platz ebensowenig wio z. B. über den der תנאים. Das berechtigt uns aber nicht, sio in die ersten 7 Reihon zu verweison. Sehr interessant ist die Ueborsicht, dio wir über die als אלופים oder ראשי כלות bezeiebuoten Gelehrten erhalten. Ausser einem nur in der Einleitung erwähnten Karaäer sind es 7 resp. 10 Babylonier, 3 rosp. 4 Gelehrte aus Kairuan, 3 Aegypter, 2 resp. 4 Spanier, und ein Römer. Im einzelnen sei bemerkt: Nr. 3 p. 51. In קצור שכלי הלקט ח״ב ras. des New Yorker Seminars § 148 lautet der Naino ר׳ אליעזר הורגא; p. 62 Anm. 1 laut8t der Text dort הכי מפרש רב צדוק הכהן ז ל ואמרינן לה במתניתא• P. 53. 23 ist noch zu untersuchen, ob Elasar das Gesetzbuch Ana’s in Spanien oder in Babylonien konnon lonite. — p. 56—7 No. 9. Die Responsen in Codd. Oxford 2030 (80 ist p. 56 Z. 3 v. u. zu lesen) und 2669 sind jetzt bei Ginzberg, Geonica II p. 288 resp. 278 f. abgedruckt. — Die No. 10 p. 57 er• wähnte H’s. fand ich in Steinschneider^ eigener Bibliothek und werde bei anderer Gelegenheit ausführlicher darüber sprechen. Ich will hier den betreffenden Passus vollständiger mit teilen: שלוחה עם אגרת מר רב יעקב החבר ג״ר אל אצילינו נככדינו ידידנו איש בריתנו מרי ורבנא יעקב אלוף ינצרהו משגבינו גיגוננהו ב ן מרי ורבגא יוסף ע ו ב ל זב׳ לב׳ ני יש לו חמלה על אשר לישיבה לפי חכמתו ותבונתו ויראתו מן השמים ולא בחרנו בו אילא ני ראה כבוד התורה וישב בצלה וידע את חכמי הדור ההוא ואמנם בצאתו מגבל נעצבנו אגו והחכמים קרובנו כי כאחד מהם היה בתוכה והאלהים שלהו לפניהם לשום להם שארית בארץ ולהחיות להם לפליטת גדולה כי כהעיר יו״י את רוחו היו התקנות האלה וחסדיו עלינו ועל החכמים רבים מלספור המקום ישלם לו ולכם כן עשו ולא העדרו. Im Folgenden nennt sich Hai, damals אב׳יר, ausdrücklich als Schreiber. P. vermutet trotzdem Scherira als Autor. Wir haben hier ein neues Dokument für die prekäre Lage der Akademie und erfahren, dass ר׳ יעקב עוכל in Pumpadita die Akademie besucht hatte, deren Wohltäter er wurde. — No. 13 p. 60 im סדור רב עמרם II 45 a wird ר׳ נסים, der Verfasser der וידוי, als ראש ישיבה מבבל bezeichnet, oiu Beweis dass man aus solchen Titulaturen bei späteren Autoren nicht 80 sichere Schlüsse ziehen kann, wie es P. p. 65 in Bezug auf ר, חפץ tut. — Ib. No. 14. R. Elasar Rokeach nennt M. G. W. J. 49 p. 698 ר1 נתן אלוף בריה דרב י ה ו ד א י גאון! P. folgt Müller und schreibt, wie Zunz, Ritus p. 190 (wo auch dio hier zu Müller naebgetragenen Stollen aus dem Tur angeführt sind),