Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1907-03-01 · 2 (März-April 1908) · p. Seite 45

Le manuscrit a appartena plus tard ä an certain Masoud fils de Sabbatai, comme le dit une note en arabe, dat4e da 1. jour de Ja näomenie d׳ Eloul 5159 (1393). L'6criture de H ayim, mentionnäe dass cette Bote, n’existe plus dans le masuscrit. No 792 (Orat 79). .!״ ,ם׳ הפליאוLe livre de la merveille“ ou ״du mystere“, vaste commentäire kabbalistique sur la premiere section de la Genese (סרו בראשות), attribu6 par les uns ä ß. Nehonia b. Kana, et par les autres ä Kana lui-meme, de sorte que ce livre remonterait ä l’äpoque de la destruction de Jerusalem; mais ii suffit de le'parcourir pour se convaincre qu’il est beaucoup plus moderne, et qu’il ne remonte pas audelä du XIII. siede de l’ere chr£tienne. L’auteur connait non seulement la Mischna, les gemaras, les cycles de 19 ans, les voyelles, meme la division des lettres en מלכים (rois) et משרתים (serviteurs); les accents-toniques, mais aussi Mbhamed (מחמט) et le regne d’lsmael (des Arabes) qu’il fait commencer l’an 981 תתקפא, je ne sais de quelle ere. C’est ce que j’ai trouvd dans trois mss.; peut-etre faut-il lire 933 ,תתקלג ce qui serait l’ero des contrats ou des Slleucides. Aprdsavoir parle des TannaYtes et des Amoraites, jusqu’ ä ßabina et ß. Asche, l’auteur continue en ces terme8: ,'•׳■■׳ ואחרי אלה ירדו ממתיבתא דרקיעא דמן סבוראי שבזכותן נפתחו השמים מבקעה הארץ .♦ . וה׳יו שבעה שבחם משבעה הוא ההיקף ואלה שמותם רב אחא מבני.חתום רב ממא מארג זוב.חזאי שמואל מפופנריתא רבינא ק אוטציא רב אחו גויי ומר זוטרא ובימיהם שא.מחמט ומלכות ישמעאל כשנת חחקפיא• Voy. ms. No; 80 [actuel 794), fol. 152=) קסו). <pä et la. 11 se sert d’expressions usitdes seulement dans 16 langage philosopbique des rabbins du moyen*age, telles que השבלים הפשוטים, שא מן הבח אל הפועל, טבע, גשמות. האות משוניות. il fixe la fin de l’exil <ז3ו ונקבה בואם etc. Dans un endroit, au vs :a l’an 1290 de l’ere chr6t . בראם אבדם כגים׳ אברך ידו דיו ר*ל מספר אברך דיו בטמאר הגלות שממפו שנוח? יהיו א׳ר׳ב׳ב׳ אלף ומאתים ועשרים ושתים שנה מושלם בשנת החמשים וישליטו הנשרים שנת אלף ומאתים ותשעים וזהו מה שרמז באמת את הרשום בכתב אמת ריח א׳מ׳ח׳ אלף מאתים תשעים. Les mots מושלם בשנת החמשים prouvent, il. me semble, que l'autenr vivait apres lecommencement du 6. mille de l’ere juive de ia cr£atioü, c. & — d. apres 1240, car autrement il aurait mis l'an 5050, et non pas simplement l’an 50. On voit, par conslquent,