Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1907-11-01 · 6 (November-Dezember 1907) · p. Seite 171

171 dische Bedeutung des angeführten Namens wusste? Nun er hatte - entweder einen jüdischen A postaton zum Helfershelfer, wie dies oft rorkam oder er ging von der Voraussetzung aus, dass unter den Feinden, welche die Juden schmähten, nur die Christen gemeint seien. Seltsamer Weise wurde auch die Stelle im Piut אתו מצות והקים zum Wochenfeste die mit den Worten beginnt: תעות זורחים וצוללים. שקוץ תועבות וגלולים, in der der Götzendienst geschmäht wird, gestrichen, als ob sie einen versteckten Angriff auf den christlichen Bilderdienst enthalte (Machsor ms. p. 174 a). Das Machsor ms. war eine Zeitlang im Besitze eines deutschen Gelehrten, der zahlreiche, meist liturgische Bemerkungen am Bande angebracht hat, in denen er mitunter (p. 208 b, 231b) den Maharil, das ist Jakob Möln ha-Levi aus Mainz (gest. 1427) anfuhrt. Daneben finden sich auch Bomerkungen von einer anderen deutschen Hand. Das Machsor ms. das vorherrschend dem deutsehen Ritus entspricht, war also in Deutschland verbreitet. II. Der Kommentar zu diesem Machsor ms. erklärt die Piutim deren Verfasser er sehr selten namhaft macht, in vortrefflicher Weise kurz oder ausführlich, je nachdem der Gegenstand es erfordert, sprachlich und sachlich. Er erläutert die aggadischen Eiemente der Piutim eingehend durch den Hinweis auf die Quellen aus denen sie geschöpft wurden, hält sich im allgemeinen von der mystischen Auffassung fern und bedient sich der Erklärung durch Gimatriot nur selten. Die halachischen Bestandteile der Piutim behandelt er. erschöpfend in einer Weise, die den Meister auf dem Gebiete des Talmuds verrät. Das gilt besonders von seinen Erklärungen des anonymen Piut zum grossen Sabbat, אדיר דר מתוחים, die 12 Folioseiten umfassen, die nur sehr wenig Text des Piut enthalten (Machsor ms. p, 35 b 45 b und p. 205a—206 b). Diese Erklärungen (פירוש) beginnen mit den folgenden Sätzen, die ich als Probe derselben und als Mittel der Erforschung ihres Verfassers durch eine etwaige Kollation derselben mit anderen Handschriften mitteile (v. weiter) אדיר דר מתוחים. אדיר על שם צללו במים אדירים כדאמ׳ אדיר במרום י״י. לכך יסד אדיה ועל כל זאת שהוא אדיר ודר במרום שהוא מתוח כדא׳ וימתחם כאוהל לשבת ואינו צריך לכל ברייה. בחסד כל מלחים. כלוט׳ יושב במקומו וזן כל העולם כלוט׳ בחסדו מקמי ראימים עד ביצי כנים והיינו דכתי׳ נותן לחם לכל בשר. כל מלחים. כדאט׳ וילחם בלוחמיו וכס שהוא ק בחסדו. כך איזן אנקת אנוחים בחסדו כדאט׳ ויזכור להם בריתו ברוב חסדיו שנאמי ויאנחו בני ישראל ונומ׳. והוציאם מבין החוחים. מפני שזורקים אותם ונועצים נמשלו לחוחים שנאים של ישראל. אז ברוב חמלתו, לא בשביל מעשים הנזובים ולא בשביל .