Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1907-05-01 · 3 (Mai-Juni 1907) · p. Seite 84

מפורר בפחזור יפה אמנם בשני ובחמישי נהגו לומר לפני תפלת מנחה ער אנה ה׳. 150» ט׳ אמנם יום תרועה כשיפול בשבת אני הסכמתי יוסף עם כל חכסי הדור 151;וזקניו ושוטריו שלא לקרוא פרשת השבת כל עיקרa מ״ח צריך לדעת שבקהלות הקראים הנמצאים בארץ ישראל ובארץ ישמעאל ובמצרים ובמלכות אלכסנדרייא ובאל קהריא ובדמשק ובשאר המקומות ונם אשר במלכות מחרים 152;(בוחרים .1) ריל בארץ קדר נהנו ויחדו לקרוא פרשיות והפטרותa in durchweg deutlich lesbarer Schrift: נשלמה הוראת המנהנות כעזרת האל ת׳ ויח• שמו לעדי עד ולנצח נצחים סלה חוק ונתחזק כלב טרנו הסופר לא יוזק\ Der Schreiber hat also Kaleb Tarno geheissen, die Schlussformel הסופר לא יווק als Reim zu חזק ונתחזק ist in Handschriften sehr häufig. Und nun sehe man, was Völlers daraus gemacht hat. Dass er den Schreiber Kaleb כווני nennt, weil er ר für ו gehalten hat, mag hingehen, aber es zeugt von völliger Unkenntnis hebräischer Handschriften, dass er die Formel הסופר לא יתק mit den Worten ״im Jahre (der Schöpfung?) יוזק wiedergibt und damit, wenn ich recht verstehe, die Möglichkeit zulässt, dass die Handschrift im Jahre (der Schöpfung) 5123 (= 1363) geschrieben ist. Dass Vo. die für den Wert der Handschrift wichtigen Bll. 142—152 einfach als zu חזוק אמונה gehörig betrachtet hat, kann nach alledem nicht Wunder nehmen. 152 b findet sich auf sonst leerer Seite in karäischer Schrift der Kaufvermerk: קניתי זה הספר מר׳ אליהו טרנו יציו בסך מאחים וארבעים לבנים משה בר מנחם באני(?) ניע. Kat. Völlers Nr. 1115. Pap. 12 ־Bl. 4°. Karäische Schrift XVII. (?) Jahrh., Einige (höchstwahrscheinlich acht) Bl. fehlen am Schlüsse. אגרת דרך עץ החיים von Kaleb Afendopulo, Einleitung und erster Teil. (T. II fehlt), abgedruckt von Fr. Delitzsch, in Anekdota (עץ חיים, Leipzig 1841), S. L11I—LXX1V. Vo. lügt in Klammern noch hinzu ״nach den Hss• von Leipzig [Ratsbibliothek] und München. Ein Irrtum insofern, als diese beiden Handschriften die yy אגרת דרך החיים nicht enthalten. Der Abdruck der אגרת bei Delitzsch ist nur nach der unvollständigen Hs. der Leipziger Universitätsbibliothek erfolgt. Wenn Vo. übrigens von der ״bekannten“ אגרת spricht, so ist seine Bekanntschaft mit der אגרת nicht weit her. Er citiert zwar Steinschneider CB Nr. 6065, scheint aber nicht bemerkt zu haben, dass die Leipziger Hs. und infolge dessen der Leipziger Ab• druck nur den ersten Teil der אגרת enthält, er weiss ferner nicht, ^dass die Angaben bei Steinschneider, dem die Ausgabe des ka• r'äischen עץ חיים ,D nebst der vollständigen אגרת nicht zu Gesichte gekommen war, der Berichtigung bedürfen. Die seltene karäische