Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1907-03-01 · 3 (März-April 1907) · p. Seite 58

94a7); 48 ר׳ שמואל הדייקa. Die Titel der angeführten grammatischen Schriften sind: ספר אבן בחן (wofür fler unkundige Schreiber אכין גהץ• geschrieben hat) 66 a, ferner die Schriften Ibn Esras 46 ארשת השפה b,- 72 שפת יתר ,צחות ,מאזנים b8), das ס׳ זגמן des Jos. Kimchi, פ׳ מגלוי . (oft) und 77 ס׳ הלדa. Auch auf verschiedene Bibelcodices wird hingewiesen, so z. B. 36 ספרי. ספרד a,6 ספר זקן מאד ספרדי אשר סמכתי עליוlb, 72 ובספר ירושלמי b. Eine Sprachvergleichung des Hebräischen mit dem Arabischen 58b:וכן קורץ בערבי למבשל מכך כי חיית בעברי כ׳כיף בערבי. 24b—26 b handelt über die zur Verbindung mit Pronominal• Suffixen geigneten und nicht geeigneten Wortformen, 27a—56b über die Verba, 56b -60a.Nomina, 60b—81a Vokale, 82a die Buchstaben 83 ,יהויאb—85a 85 ,מתגa-93a Accente, 93a unten—94a unten Dagesch. Bandbemerkungen (des Kopisten?) 46a; 47b; 52a (62;(תשובה לסינים על נעשה אדם נעשה לשון יחיד מצילa; 66b; 67a; 77a; 87a; eine הגיהה mitten im Text 93b. 4) Bl. 94 b —100 b masoretische Punktationsregeln teils in Prosa teils in Beimen. 94b משפחות השץ (Wörter mit ש, in gereimter Zusammenstellung), 95 a שטא״ל בעשותו (Wörter mit ש» nicht gereimt),.95b—97b über 97 ,סקייb-98b 98' ,פתחין באסיףb-99b Bibelstellen mit 99 ,פסק b—100 b הרחות של ניקוד, zwei metrisch gehaltene grammatische Lehrgedichte von Mardochai b. Hillel (gest. 1298) über. Kamez und Patach, bezw. Zere und Segol, bereits abgedruckt in Monatschr. XXVI (1877), 167—171 und 271—275 aus Cod. Vat. 8019). Den Schluss der Hs. Bl. 100 b bilden siebzehn ולשר ברכי יום!* אומר רבינו שמואל שהטעם לפי שלשון רבים שלו שאינו דבוק (י נרגש בשביל הטן* שוכן כ׳ מדוע קדמוני ברכים לפיכך יאמר ברכי בדבוק vielleicht aus Sam. b. Melrs Kommentar zu Ijob. ור׳ א״ע הביא בספר שפת יתר כי בעל המפרה הביא •יג דבוקים וקטעים והיה (• . .העיקר להיות פתח *). Die Leipziger Hs. (L.) bietet an manchen Stellen zweifellos den richtigen Text. Monatsschrift XXVI, 167, Strophe 8 st הלום פתח .1 היה פקת (L.); Das. Str. 5 st. העת .1 עת (L.); das. S. 168, Str. 15 st. *אלן I. אלה (L.); das. Str.' 16 st. הלא .1 הוא (L.); das. Str. 17 st. יסוד בו .1 יפתחו (L.); das. Str. 23 st. קמץ .1 המין (L.); das. Str. 24 st ציץ .1 צי1ן; das. S. 169, Str. 26 st. א׳ה׳ע׳ .1 א׳ה׳ה׳ע׳ (L.j, das. Str. 27 st. מחייה .1 מהתא (L.). Die 6 Wörter von רוגזה an bilden das mnemotechnische סימן für die bei Moses ha-Nakdan (Ausg. Frensdorff S. 5 unten) angeführten 6 Ausnahmen, רוגזה bezieht sich auf למה הרגזתני (I Sam. 28,15), מחייה auf למת אכבה (H Sam. 2,22) u. s. w. Das Str. 29 st. עבור פניו .1 בעבורו (L.); das. Str. 82 st. לבד .1 בנד (L.); das. 8. 170, Str. 33 st. עליהם.1 ועליהו (L.); das. Str. 34 st. ־־» יודיד.; .1 יורה sein J6d (Vat. und L.); das. Str. 38 st. מכיביל .1 מכבד; das. Str. 41 st. נאת .1 .שטות^; das. S. 171, Str. 46 st. יהא .1. •בא (L.); das. Str. 48 st. להישם .1 לחשם (L.); das. Str. 49 st. מדובק .1 מדבק (L.); das. S. 271, Str. 1 st. תםש1ק .1 תפשוט wie in Vat. undL. im Sinne des talmudischen פסק; das. Str. 2 st.ואכן .1 ואבן (L.);das. S. 272, Str. 4 st.עינך.1 שמך (L.); das. st.פשר.1כשר (L.); das. Str. 8 st.באין.1כאם (L); das. S. 273, str. 11 st. בד•(.1 כזה (L.); das. Str. 12 st. »בני L בגין; das. Str.