Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1906-11-01 · 6 (November-Dezember 1906) · p. Seite 183

183 Verhältnis des Frgmts.- zum MT. kann nicht wegen der Beschaffenheit der Handschrift im Zusammenhänge, sondern nur im .Einzelnen untersucht werden. Wir wollen also hier nur den Text geben und in• den Anmerkungen auf den MT. hindeuten. Text. כחולמים אז ימלא שחוק מינו לשונינו מה ואין רנה אלא שירה שני ממלכות . הארץ שירו סלה. שני הללו את ד׳ כל דגוים. המרשה הזו נאמר כבכל. כשירד הנניה מישאל ועזריה לככשן האש שלא בקשו להשתהות לצלם וגזר נבבדגצר והטילם לאש חנניה אמר הללו, מישאל אמר שבחוהו. עזריה אמר. ני גכר עלינו. והמלאך אמר ואמת ד׳, ואמת ד׳ לעולם1) אלא כשנמל אברהם לכבשן ביקש המלאך וירד להצילו וא״ל האל אין זה שלך אני עצמי מצילו שני אני ד׳ אשר הוצאתיך2) אמר למלאך עתידין בניו לירד לכבשן האש ואח יורד ומצילן ובך עשה שג׳ ואמת ד■ לעולם. אמת יהי שטו הגדול מכורך שבולו אמת3) וישראל אנשי אמת שג׳ ואתה תחזה מכל העם אנשי אמת.4) בניו אמת שג׳ חתן אמת ליעקב5) והתורה שנתן להם אמת. חורת אמת היחד, במיהו6) וירושלים אמת כ*ה אומר ונקראה יחשלם עיר האמת7) ושכר הצדיקים אמת שג׳ ונחתי מעולתם באמת8) [מ׳יב] מזמור לאסף אל אלד,ים ד׳ דבר ויקרא ארץ.8) זר,שיה בי דוד ואסף מקדם הימן המשורר10) וטי היו אלו ראשי המשוררים דוד ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף ומה היו משוחיין, שיר חהלה והודות ביה. מה כת׳ למעלה מן המזמור מיתתו של אדם הראשון שני אדם ביקר ולא יבין1■1) ואחריו מזמור לאסף ובי מה ■עניין זה לזה ובי משנגזר מיתה על אדם אחר כך נברא העולם? שאמר אסף אל אלהים ד׳ דבר ויקרא ארץ. אלא על עצמו אמרו. ניצד בנוהג שבעולם מלך בשר ודם שהשליט לאימרכסא שלו על פורפירא גס תהו עליו ולבש פורפירא של מלך ידע המלך ונטל ראשו בסייף וראש לבניו. אחר ימים עמד אחד מבני המלכות ולבש פורפירא של מלך ולקח ראשו בסייף והניח לבניו בחיים, הלכו ועשו עטרה למלך ואמר אני משביח לאדונינו המלך שד,ניחנו בחיים, מה נשתנה אבינו מן אפרבום שנהרג הוא ובניו ולנו הניח לפי כן אנו חייבין לקלסו וכך היה לאלו. משפט ואני יושב עמכם בדין כשאתם יושבין ודנין לכך נאמר בקרב אלהים ישפט 82.1J] אמר אלהים אני יושב עטכם ואתם תשפטו עול. עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה. רצונכם לעשות צדק שפטו דל. ובחיב ולדל לא תהדר בריבו10) וכאן הוא אומר עני ורש הצדיקו. אלא אטד אסף לא חצדיקו עלץ את הדין *) 130 schliesst im MT. ed. Buber p. 480 n. Ed. Pr. Kod. VI, JII, VIII. *) I. 15,7. ף Ed. Buber p. 480. 4) II, 18,21. s) Micha 7, 20. •) Zech. 8,8. 7) Jes. 61,8, so schliesst auch Codd. II, IV, V, VII, jedoch haben jene den Schlusssatz abgekürzt, denn der Vers in Jes. passt besser in dem Zusammenhänge, wie ihn das Fragment zeigt/ •) So beginnt K 50. :9) in. 19,15. 10) Ps. 49,21. *1) Ps. 24,1.