Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1906-11-01 · 6 (November-Dezember 1906) · p. Seite 172

172 ווה מה שנמצא עתה לכללו ושמא יאות לכוונה אם ירצד,:Ende Bl. 23 v האל ברוך הוא ומבורך שמו לעולמי עד ולעדי עד אמן: נשלם. Diese Uebersetzung, die manche wesentliche Abweichungen von der Tibbonschen aufweist, zeichnet sich auch durch ein klares, leicht verständliches Rabbinisch-Hebräisch vorteilhaft vor jener aus. . Eine dem genannten Stücke unmittelbar sich anschliessende epitomatische Inhaltsangabe der ,Vierzehn Kapitel‘, u. d. T. *פרטי י״ד פרקים, der Sprache nach höchst wahrscheinlich von demselben Autor herrührend, ist leider unvollständig. Das Fragment beginnt gegen Ende von פרק ח׳ und schliesst mit den Worten: ועוד האריך בזה השער ולא רציתי לכתוב כי לא היה כל כך צורך הכוונה. תטו סרטי הי״ד מרקים תהלה לשוכן שחקים. Dieses zeigt uns, dass der hochgeachtete Rabbiner und Arzt R. Achitub sich auch als philosophischer Schriftsteller vielfach betätigte. Ob er auch, wie manche seiner Zeitgenossen, der Dichtkunst huldigte, wird eine Prüfung seiner Schrift מחברת הטנא (früher im Besitze Merzbachers, jetzt in der Frankfurter Stadtbibliothek) erweisen. Kat. Merzbacher (אהל אברהם, Abt. ספרים כתבי יד, p. 15, Nr. 148) gibt den Inhalt des Buches folgendermassen an: מליצה בין .(1הגוף והנפש ושיר על י״ג עקרים Als kleine Stichprobe mag vorläufig die Einleitung zu den שמות ההגיון in der Achitubschen Uebersetzung mit Gegenüberstellung der Version Ibn Tibbons hier platzfinden: נ) [Den Inhalt der kleinen Schrift, die in cod. Merzbacher 148 p. 195b bis 199 a enthalten ist, hat Güdemann, Erziehungswesen in Italien p. 202 f. angegeben. Das Schlussgedicht lautet: זהו השיר מרכבת המשנה ביסודי הדת הרמוזים במחברת הטנא. משוך נא אל חסדך/ תנת לי מחודך. וגל עיני עבדך/ בביאור עקרים/ שלש עשרה הנס! יסוד דת קניינם/ בשיר זה בניינם/ במספר• נזכרים/ הלא עז גם עצה. לאל אמת נמצא/ והמציא כל מוצא/ בדרכי הישרים/ מאד ייחוד נעלם/ למלך העולם/ באחד אל עולם/ אלהי העברים/ בלא טף או דמיון/ לשם רום לו חביון/ וכינויי עליון/ פעולותיו מורים/ לכל נברא קדמון/ בטרם בל הטון/ וחבטה לו אמון/ בראש בל נוצרים/ לצורות רום אדון. וגלגלים ידון/ ואת אנשי מדון/ למשמעתו סרים/ T נבואות הבאות/ לרואי המראות/ להמציא ישע אוח/ בחיריו אל הרים# ואולם בן עמרם. עלי נביא הורם/ בשכלו משח רם/ בארבעה אורים/ ועל ידו דתה נתנה בבייתו. לאום סגולתו/ לאשר •העברים/ ואין שינוי צורה.’אלי זאת התורה. ערובה ושמורה. לדורי בל דודים/ סתרינו צופה. בחזק וברפה. שבורי לב רופא. לחוקו נעצרים. לצדיק טוב גומל. כאב לבן חומל/ ורשע רע אמל/ יהושלך על אורים/ לעמו ישלח אל/ משיחנו* גומל. נפוצות ישראל. יקבץ נפזרים. יחיה את מתיו. ישני עפרותיו. מחכי אמרותיו. ויחיו נגזרים. ועל כל טרח אל. לנפשינו טאל. אלחי ישראל. יפואר לדודים, Fr.]