Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1906-11-01 · 6 (November-Dezember 1906) · p. Seite 173

178 ־:Achitub אמר הרב שאל ארק מאנשי החכמות הדחיות ומבעלי הצחות והמליצה בלשון העברית לאיש שעיין במלאכת ההגיון לפרש לו עניני השמות המורגלים במלאכת ההגיון ולבאר לו הסכמת בעלי המלאכה במה שהסכימו עליו. שימין בזה לקצר הלשון ככל יכלהו ולא יאריך בדקדוק הענינים כדי שלא יאו־מ הדברים שלא היה רצונו. האל יתמיד כבודו1) ללמוד זאת המלאכה ממה שאזכור לו ממנה עתה כי ההצעות המונחות למי שירצה בלימוד זאת המלאכה רבות ולא היה רצונו כי אם יריעת הסכמתם ברוב פירושיהם לא זולת זה. ועתה אחל בזכירת מה שבקש ממני ואומר ... Ibn Tibbon (Yen. 1660): אמר רבינו משה בן כבוד הרב דבינו מיימון זצ״ל: שאל שר אמד מבעלי החכמות ההוריות ומאנשי הצחות והמליצה בלשון הערב לאיש עיין במלאכת ההגיון שיבאר לו ענייני השטוח הנזכרים הרבה במלאכת ההגיון. דבאר לו הסכמת אנשי המלאכה לפי מה שהסצימו עלייו. ושיכוין בהם לשון קצר מן המלוח. ולא ירבה לכפול העניינים כדי שלא יארימ הדברים. כי אין כונחו לגדל כבודו ללמוד המלאכה הזאת למה שסופר לו ממנה כי ההקדמות המונחות למי שירצה ללמוד המלאכה הזאת רכות. אבל היתה כוונתו ידיעת הסכמתם ברוב השאלתם לא זולתו. ועתה אתחיל בזכרק מה שתכסוף ואומר ... Ueber Schicksale hebräischer Bücher. Von A. Freimann. Hebräische Bacher haben ihr Schicksal nicht nur nach ihrer Entstehung sondern vielfach schon an der Wiege gehabt. Vom טור יורה דעה von dem in Mantua Bl. 1—33 gedruckt war, wurde Bl. 34—91 in Ferrara 1477 hergestellt. (ZunzZ. G. 219; OB. 5550,30). Das erste römische Machsor wurde in Soncino 1485 zu drucken .begonnen und in Casalmaggiore am 21. August 1486 vollendet. Ein gleiches Schicksal traf ein deutsches Machsor, das man in Sabbio-• neta 1556 zu drucken anfing und 1560 in Cremona vollendete. פרדס רמונים von Moses Cordovero in Krakau angefangen, wurde in Nowydww1 am 10. Cheswan 1591 fertiggestellt (CB. p. 1794). Der erste Teil Bl. 1—150 von אמרי שפר des Natan Spiro ben Simon bis ויקרא reichend, ist in Krakau hergestellt, der zweite Teil Bl. 151—260 wurde Lublin 1597 fertig. (OB. 6641,1 u. Add. Zedner 609). Vom Talmudtraktat כבא קמא Lublin 1646—48 wurden nur J) 'Vgl. eine ähnliche Redensart in Maimnnis Schreiben an die Gelehrten von Lunel, in Ozar Nechmad 11, p. 8 Z. 7 und Geigers Note daselbst.