Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1906-01-01 · 1/2 (Januar-Februar 1906) · p. Seite 50

— B0 — איצא מן כלאם אלמצאופין ואמא אלמחצלין שאנהם [י]עלמון אנה קד יתפק 67b'c אלתעליל ד׳ או ה׳ עלל ותכון כלהא חקא בקול אלקאיל צואב אן אצדק בצריף(?) אולא טאעד; לרבי ודבר אחיד קצא למא פי טבעי מן אלרחמה וד״א ללמצאפאה אן אחתצת ודבר אחיד ללתנא אלחסן פי מא בין אלנאם ודבר א׳ ללתואב פי דאר אלאבדצ. לא יאבא הצא אלא מן הו צ״ק אלצדר צעיף אליקין ואלצאטר וקד קאלו אלקדטא ז״ל מה ראתה אסתר ׳«וימנה את המן פאתו פי ד־לך בי׳ עלל וכלהא מחגהד/ מסתקימד; ומא אגפלה ען דצולה פי אלאתאר אן לם יסג חעלילא תאניא ותאלתא בטא יביין אםתא[צנא] אן ליס פי אסמא אללה 68a[n^nn ואנטא צלך תעליל תאני פי קול ירעם מן ׳«מים י״י עליון יחן קולו לאנה עליון ולאנה י״י ואיצא אלהי ואדני לריבי ואיצא וי״י ענה בי ו׳«די הרע לי אעמא אללה קלבה מא כאן אצלח לה לו סבת. ועאד איצא אלי צלף בית ׳«מי ובית הלל *) וקד תקדם אלנואב ענה ואנא אוירה ואקול לו כאן אלתופיק בין קוליהמא מן ענדי לאסתקאם לי בתופיק מא פי אלמקרא פכיף אן אלחכמי׳ ז״ל קד שרחו סבב אלצלף וופאקה אד־ קאלו משרבו תלמידי שטי והלל שלא שמשו כל צרכן רבתה המחלוקת פקולהם הד־א ידל עלי אנהם לו שמשו כל צרכן לם תכן צצומד■! בתה ושרה צלך אן יכון חלטיצ<681 ואחד •יסטע מן אסתאצה קולא גיר מתמם ותלמיד אצר יסמעה מתממא פמן קבל אן ירצעא אלי אלאסתאד־ ילתקיאן פיצתלפאן פלמא רצעא אליה או אלי מן הו מתלה ערפוהם אן אלקולין צח־חץ ואן אלתלמידץ לו אסתופו אלבלאם לם יצתלפא ואצרב לד־לך מתלא ראובן ממע מן אסתאצהאלצלואת ג׳ ושמעון סטע אלצלואת די ולוי סמע ה׳ ואלכל חק ג׳ ללחול ד׳ ללסבות ואלאעיאד וה׳ ללבפור. ־ואמא קולא כמה חללים נפלו ביניהם2) פהו בצב צראח וקד כאן גירה שנע כמתל הצא ורצדנאה עליה3) מן בין3) [אלמשנה?] ואלתוסאפה אן סלאמה כאנ[ת]1־>69 בינהמא טול ומאנהמא לאן אלמשנה תקול [אע׳ים] שהללו פוסלין ואילו מכשירין לא נמנעו בית שטי לישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמי כל הטמאות והטהרות שהיו אילו מטטאין ואילו מטהר׳ לא נמנעו להיות עושין טהרות אילו על גב אילו וקאלת אלתוספה במתל הצא וואדת אילא נהנו שלום ביניהן בל ימיהן לקיים מה שכתוב והאטת והשלום אהבו. פהצה אלאקול אלפציחה אבטלת אלחרוב אלתי צכרהא הצא אלדני ליכן פתי יאמין לכל דבר. אם וצרתה יקול אן כנא נחתאצ אלי אלמשנה לנערף טנהא טקדאר ף Ib. Abscb. II, Buchst. דבריהם. : ג hbnb געיית בית שמאי על בית הלל וגם בית הלל על בית שמי להפך פירושיהם. זה מברך וזה מקלל בראשיהם. תעבת י/,י גם שניהם וכו׳. 2) Ib., Buchst. זדונות עוד אם תכפילה. וטעות ושקר אם תמללה. ותאמר :ז ביניהם ביראת יושב תהלה. זכור כי רבים חללים נפלו ביניהם (?oä. דברים היה עבוד (עבור בהכשלת. 8) Unsicher.