Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1906-01-01 · 1/2 (Januar-Februar 1906) · p. Seite 11

11 ich רומא lesen wie in Z. 8. 131,4 st. 6 ,132 .נפטר .1 נפגס st. .1 ותצור תצור, vgl. Spr. 13,16. 6 ,134 -י-״ st. הובילוהו .1 הובילהו, das. 14 st. רבעים 1. ארבעים, das. 15 st 135,12 .כבד .1 כבוד st. 136 .עודני .1 עודנו, Anm. 1 אינטיריסאדי ist nicht ״interessentes“ sondern interesadi (spanisch) zu lesen. Das. Z. 9 st. 7 ,עם .1 אם v. u. st. ויחודים אחדים möchte ich ויחידים אחרים lesen, da von יחידים neben den ממונים schon oben Z. 6 und 19 die Rede ist oder ist ויהודים אחדים zu lesen, da auch von האחדים am Schlüsse des Briefes 137,3 gesprochen wird. Das Anm. 5 ist die Auflösung von ה״ח in חרם חכמים unrichtig. Es muss dafür חרם חמור heissen. '138,6 v. u. st. 138 .כך .1 בך, Anm. 2 קלמן בילגראד ist in der Approbation von סדר הנקור, Ven. 1595 unter den 20 טובי העיר unterschrieben. 140,9 כתב מזדרך ist vielleicht כתב טלדסקו zu lesen, also ״ein deutscher Brief“. Das. 8 v. u. בדפוס של בית הרח״ם bedeutet vielleicht ״in der Druckerei des Hauses R. Chanania Maron“ in Mantua, wo von 1623 an hebräische Bücher gedruckt worden sind. 141,2 v. u. st. to 1. 143,7 .(על דבר =) ע״ד st. 144,4 .מניעי7 .1 מניע v. u. st. בזותיו 1 אפיקורסים שיחיו 145,9 .בזיתיו bedeutet vielleicht ״sog. Ketzer, mögen sie leben“. Modena will damit sagen, dass er die angeblichen Ketzer, von denen Aussprüche der Vernunft (אמרי בינה Z. 10; und der Wahrheit (אמת das.) herrühren, den scheinheiligen sog. Frommen vorziehe. Das. 13 st. הפרש .1 'פרש oder הפרשה im Sinne von ״Entzweiung“, vgl. 7,2 und 117,2. Das. 19 st. 7בסלוא .1 כסלונ vgl. Keth. 91a בסלוא דלא מפיק דמא. Das. 23 st בטא .1 בטיו. Das. vorl. Z. ist das Fragezeichen nach ינילב zu streichen. Das Wort bedeutet hier ״das Angenehme“. Der Sinn ist klar. — יקנו D* st. הוא וכל .1 ויהיו כל, das. 4 v. u. st. יסיר .1 יסור und st. 148,10 .מקרבנו .1 מקרכנו st. בדם נפש ist wohl במר נפש zu lesen und st נסער7 1 סער, vgl. Fs. 60,3. Der Sinn ist dann klar. Das. 11 st. ואעבור L ואעכיר und st. 2 ,149 .פניו .1 פני st. אצל אצלי ישרש ופרח .1 ישרש ופרח vgl. Jes. 27, 6. — 160,5 st ראזו .1 ראוו, raso ital. Atlas. Dass טראוירסה hier nicht Schürze bedeuten kann, wie Luzz. (s. Anm. 1) erklären will, leuchtet ein. Dass ein berühmter italienischer Rabbiner sich eine seidene Schürze für seine Person besorgen lassen wollte, wäre auch zu sonderbar, als dass wir es glauben könnten. Es ist aber ־ in der Tat nur von ״gestreiftem Atlas“ zu einem Gewand die Rede, denn traversato bedeutet, ״gestreift“. Das. Z. 15 st. אף i. אך. Das. 1. Z. ist העבודה die bekannte Schwurformel und בעבודה bedeutet den zu leistenden Dienst. Damit sind die in Anm. 9 aufgestellten Vermutungen beseitigt. — 8יקסא nach אחרי fehlt ש־, das. 10 st. 11 ,מעלתו .1 מעלה st. 1152,6.שיסיר .1 שיסור v. u. zu בהפרשות vgl. 7, 2 und 117 2. — 153, 4 st. מעקבם vermute ich מעולם. Das. 18 st. ויפוצו .1 ויפיצו, das. 19 st 154,7' .במחיצתו .1 במחתיתו st. .1 סופפמנסיון סוספינסיון, ital. sospensione, also Stillstand des Streites. — TDp» 1 st. מוצא 1. מוציאי, das. 7 st. שהם בפרטן ist viell. שראוי לפרטן zu lesen. 155,3 1. נזדמנה, das. 5 1. פעולתנו, das. 18 st. שנאתיהם .1 שנותיהם, das. 20 st. ודינן 1. 156,10 .ודינין st. יצנוף .1 יצניף, das. 11 st. יצנפהו .1 יצופהו und st. צגפה .1 צופה. Das. vorl. Z. st. חובתו .1 הוכתם oder ist st. על חובתו חובה zu lesen 157,3 .על חיבתו חיבה st. ידי .1 ידו. — JJp, 6 ist nicht Aufschrift, sondern Anfang des Briefes und eng zum folgenden gehörig. Der Punkt nach יע״א ist zu streichen. 158,12 st. שמהש״ס .1 שם השי״ס• 169, 7 st. יאבד .1 יארך, das. 14 st. 6 — .ודברי .1 ודברים und 7 אם לא באת היום אל העי״ן בעשתי עשר ist von Jarö S. 199 unbefriedigend erklärt. הע״״ן bedeutet wohl das Ajin, das zu 2 שתי hin55ugefügt, den