Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1906-01-01 · 1/2 (Januar-Februar 1906) · p. Seite 8

8 5 v. u. 8t. התעוררות .1 התעוררת. Zu 28,18 und 14 vgl. Sabb. f. 51 b. Das. 8 v. u. st. 3 ,25 .היות .1 היותי v. u. st. 26,3 ,אודיק .1 אוריך st. עתיד .1 נתי, zu 4 und 5 vgl. Targ. zu III Mos. 13. Das. Z. 6 st. אסרן .1 אסרן, vgl. Targ. zu 1 Mos 87, 7, das. 7 st. וליעקא L 3 יכה ..וליעקב st. בהקרות .1 בהקמת, vgl. Ruth 2,3 27,9 .ויקר מקרה st. בדג .1 כדג, der Punkt vorher ist zu streichen. 28,3 v. u. nach יעשה fehlt 29,1 .אדם יפרש .1 יפריש,das. 7 st. וצמר .1 וצמת, das; 21 st. 4 ,רבתה .1 דבתה v. u. st. 31,1 .השבתיך .1 חשב ידך st. ישוב .1 ישיב, st. 7 «כץ .נשאתי .1 שאתי st. 1 המנאר. das. 15' st. 5 «בח .מעינותיך .1 טענותיך st. .1 וימיסהו וימיסוהו, das. 10 st. 34 .תעצור כח .1 תעשה כה, Anm. 3 scheint mir unrichtig, da Modena mit den Worten ומה עז מארי, wie aus dem folgenden sich ergibt, nur sagen will: Was ist kühner als Ar je (Leo Modena), der es wagt, mit einem so mangelhaften Antwortschreiben zu erwiedern. 6 ,לא ist nach כמו entweder זה zu ergänzen oder כמו in כזה zu verbessern. Zu 36, Anm. 4. Salomo Sforno hat 1612 die Approbation nebst חרם zu Modena’s גלות יהודה unterschrieben. 37,1 ist nach במות ein Komma zu setzen, st. אוגרת ומסוכסכת .1 אוגרות ומסוכמת, das. 2 st. כמגרה .1 .במגרה, das. 4. st. ואכלם .1 והכלם, st. ו:כ.לי .1 ובלי, vgl. 76,4 v. u.) das. 16. st..1 בדבר 38,10 .כדבר v. u. st. 6 ,89 ,משאת.1 משא st.3 ילה —;לשונמית.1 לשממית st. 39 .מסוככת בסכך .1 מסוכמת בסבך l.Z. st. 2 ,40 .חזזית.1 הזזות st מניע .1מניא, das. 2v. u. st.3 ,41 ,וישליו.1 וישלוי v.u. st. 46,7 .להמצא .! להמציא st. לרוץ 1. ״ לרץdem Courier“. 47,1 st. חקירות .1 חקירת. Zu 48, Anm. 3. Das ה׳ in האנירי (L האניטרי) ist der hebr. Artikel, der mit italienischen Wörtern verbunden häufig vorkommt. Zu 49, Anm. 1. Die erste Vermutung scheint mir die einzig richtige. Das Z. 13 st. 1 יום. entweder ממך öder 1 60 .אח. Z. st. מצאוהו ist wohl מצאוך zu. lesen. 61, 3 st. או 1. 63,3 ,#וי st. ס׳ הזכרונות ist wohl ס׳ הזכרון. zu lesen, vgl. 58,5. 53, Anm. 2 scheint mir die Umschreibung von באסנת in musina völlig unzutreffend. Richtig ist basina, das im fiteren Italienisch eine Suppe mit nahrhaften Zutaten bedeutet. 3 stצרון* .1 צרן* ״, das. 4 st. לטופה 1. לטובה (vgl. 61, 9 und Jer. 24, 6). Das. 6 st. רקח׳ .1 לקך, das. 6 v. u. st. 55 .באגרות .1 באגדות, Anm. 2 ist die Quellenangabe ברית חדשה ein Irrtum. 66,12 v. u. st. שמלן muss entweder שלמן oder זימלן gelesen werden. 69,6 v. u. st. 3 ,הגיעה .1 הגישה v. u. אסקא מאציו wohl als ein Wort Ascamazio zu lesen, 60, vorletzte Zeile st. עלה בשכירה .1 עלי בשכיר 61,3 st. 10 «סך .לפרש׳ וטבוח טבח .1 לונשיב ביה טבוח ist das Komma nach יתדפק zu streichen. 11 st. אליו .1 אל, st. 1 ,אגרא .1 הדרא. Z. st. גדא scheint mir ודא richtig. 4יפה st* נטמיתי scheint mir נדמיתי das richtige. Der Sinn ist ״ich war dem Trägen gleich, der zswischen Sonne und Schatten sich hinstreckt. Anm. 6 bietet eine sehr gezwungene Erkläruung. 63,7 st. כדבר .1 בדבר, das. 10 st. דמאידמה erfordert der Sinn דאצטריכא, das. 8 st. אותו .1 אותם (sc. הכתב), das. 9. st. עמו .1 עמי (gemeint ist עם הכתב), das. 5 v. u. st. מקדימים גהשלה 1 מקדימם בתפלה 3 v. u: st. 9 ,65 .יום .1 עם st. 67,2 .שורותי .1 טורותי st. חותנו .1 הזהרנו, das. 8 v. u. st. 60,1 .יוציא 1 י* צא st. מכל מקום =) מ״מ .1 מה;. Das Komma ist nach מה zu streichen, es gehört nach חורה. Dadurch wird der Sinn ganz klar und damit ist Anm. 1 erledigt. 70, Anm. 6 ist der zweite Teil zu streichen. 4ללב st. על .1 עול, das. 6 st. צינייא .1 פינייח, ital. cigna, st. 71 .הבעלים .1 הנעלים, Amm. 3 ist unrichtig, da die Worte des Briefes: דברי,חכמים בעלי אסופות ... כמסמרות נטועים היו לי ohne jeden Bezug auf den Midrasch klar und deutlich sind. Das Subjekt zu כאשר עג) אמרו» &) ist חכמים מארץ מאנטווה (das. 2). 6 עך st.73,7 ,ונתון .1 ונותן