Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1905-03-01 · 2 (März-April 1905) · p. Seite 61

61 Aberglaube des Mittelalters, Basel 1884, oder in Ad. Wuttke, der deutsche Volksaberglaube der Gegenwart, Hamburg 1860. 16 Computus Judaicus, metrice cum Commento, n. 4048 8 f. 25—35 (VIII, 252). Bibliographische Miscellen. Von A. Marx. Moses Franchetta aus Montpellier: סליחה יפה* * Mantua 1737. סליחה יסה לאמרה בצום כפור ומקומה בתפלת נעילה. חברה הגאון כמהר״ר משה פרנק יטה הררי זצוק״ל. ולהפקת שלמים וכן רבים שנוהגים לאמרה בבית הכנסת ולזכות את הרבים הביאוה בניו אל הדפוס. הגם כי מלתא זוטרתי היא לגבי חבורי הגאון הנ״ל זכות .הרבים תלוי בם אכי״ר ועתה כי הלך זה הספר קטון מהביל הלוך וחסור מרוב העני׳ שנדפס ... נדבה רוח האחים מבני משפח׳ המחבר ה״ה כמ״ר יחיאל וזכות פרנק יטה הררי יצ״ו להביאה אל הדפוס מחדש . . . בשנת תצ״ז לפ״ה. Mantua, bei Rafael Chajim d’ltalia, 4 BL kl. 8°, beginnend 14 ,עת שערי ציון להפתח תחיש אלהים נא והשתבח Strophen, die übrigen zu 6 Zeilen mit Refrain חוסה עלי עם דל בך בוטח. Am Rande finden sich kurze Erklärungen. Den Autor finde ich nur in Mortara’s מזכרת חכמי איטאליא p. 24.נ) Die mir vorliegende Ausgabe (Cat. Deinard) scheint ebenso, wie die auf dem Titel erwähnte ältere üubekannt zu sein. Siddnr mit spanischer Uebersetzung, Konstantinopel 1739. Kürzlich erwarb unsere Bibliothek einen Siddur mit spanischer Ueber- Setzung, der unbekannt zu sein scheint.2) Der Titel lautet: בית תפלה אין ליבראן אי אין לאדינו פארה קי איגטיינדה סו אוראשימן ביין אילי אומברי אי נולי שאלדרה די אל טינו לאדיניאדו על יד החכם הנעלה כמה״ר אברהם אסא נר״ו נדפס פה קושטאנדינא 154 .בשנת י, צבאות יגן עלינו לפ״ק בדפוס המחוקק הר״ר יונה בכמהר״ר יעקב נר״ו B1. kl. 8°. Nach einer spagnoliscben Einleitung beginnen die Gebete mit nebenstehender Uebersetzung. Am Ende des Buches findet sich ein Gedicht in Spagnolisch mit dem Akrostichon אברהם אסא. Nach Kayserling, Biblioteca Espanola-Portugueza-Judaica p. 42, gab Assa in derselben Zeit den שבט מוסר in spagnolischer Uebersetzung heraus. Zwei Ausgaben des Midrasch Rabba, Venedig 1545? Unsere Bibliothek besitzt mehrere Exemplare dieser Ausgabe, auf deren Verschiedenheit mich Herr G. A. Kohut aufmerksam machte. Die eine ist bei Bömberg, die andere bei Justinian erschienen. Der Titel der ersten lautet: ספר רבות דרשות שנדרשו על חמשה חומשי תורה עם המראה מקום מהפסוקים רשומים על דרך הקאפיטולי נדפס עם רוב העיון בבית דניאל בומבירגי בשנת ש״ה לפ״ק בויניציאה. Bei den חמש מגלות ist der Titel abweichend, Bömberg nicht erwäht. Der Titel der anderen Ausgabe ist: מדרש רבות על חמשה חומשי תורה חיברם רבה בר נחמני בשנת ארבעת אלפים וששים ליצירה בדור שלישי של אמוראים והיה נ) Moses ״Frankita“ (Lehrer Lonsano’s) und seine beiden Söhne kennt und nennt Zunz, Z. Gesch. S. 469. — B—y. *) Das Buch ist keineswegs unbekannt; Grünbaum, Jüd.-Spanische Chrestomathie S. 24 ff., teilt daraus Proben mit. — B—y.