Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1905-03-01 · 2 (März-April 1905) · p. Seite 53

53 spielt Köheleth-Salomo prophetisch auf seinen Sohn Rechabeam .an (וידעתי ברוח הקדש. כי רחבעם בני לא ילך כדרך ישרה ובימיו יבוא מלך מצרים ויקה כל מה שעזבתי לו). — Zu 3,4 ist ein Ausspruch der Weisen citiert (ואמרו חכמים ז״ל): von den sieben Dingen, zu denen man dem Todten gegenüber verpflichtet ist und die aus Gen. 49, 29 ff. sich ergeben. Es werden aber nur fünf Dinge aufgezählt, und zwar: 1. להשלים.צואתו.2;הייב לקבור את המת אצל קרובו ושיהיה המקום קנוי ולא גזל; 3. לספוד ולבכות עליו .5;ללכת אחרי המטה .4;שישאו את המת על כתף. Die Quelle dieses Satzes ist mir nicht bekannt. — 3,15. נרדף wird im Sinne von רודף (Prov. 21,21) verstanden. — Die Worte 3,18 ,ורוח אחד לכל, schliesst unser Kommentar mit folgender Theorie: שברא הקב־׳ה את הרוח ביום הראשון של יצירת העולש שנאמר ורוח אלהים מרחפת על פני המים ומאותו הרוח נבראו הנשמות של בני אדם ושל בהמות כי בבני אדם נאמר ויפה באפיו נשמת רוח חיים1) ובבהמה נאמר כל אשר (24,17 — .נשמת רוח חיים באפיו. Die Worte וקרוב לשמוע paraphrasiert der Komm, mit: וקרוב ה׳ לשמוע לך. — In 5, 8 ist eine Warnung gegen die übermässige Beschäftigung mit dem Handel enthalten. — Zu 7, 3 beantwortet der Kommentator die von vielen aufgeworfene Frage (כמה בן אדם תמה על הקושיא הזאת), wie der Spruch טוב כעס משחוק mit V. ■9 (וכעם בחיק כסילים ינוח) auszugleichen sei (vgl. Ibn Esra zur Stelle). Seine Lösung lautet: טוב כעס משחוק שיהא אדם כועס על עצמו על מה שעשה בעולם הזה מעשים אשר לא יעשו אבל כי כעם בחיק כסילים ינוח כועס על חבית בלא דבר■ נקרא כסיל (sic) לאדם. — In 7,16 findet er eine Warnung gegen asketische Selbstpeinigung (s. Ibn Esra z. St.) und gegen das zu ketzerischen Anschauungen führende Studium der proffmen. Literatur: [. . . ואל תתחכם יותר שלא תאמר כבר אני לומד דבר[י תורה ולמדתי מהם הרבה אלמוד עכשיו ספרים חיצונים וחכמות חיצוטת ... Eine ‘zweite Erklärung zu אל תתחכם beginnt mit den Worten: ך׳א אל תתחכם שלא תתחלק על כתבי הקדש כאשר עשה ... ארור הוא אמן שאמר מפני מה צוה בקרבטת ועולות אלא מפני שהוא נהנה מהם .... Die vor ארור ger lassene Lücke enthielt jedenfalls den Namen des Ketzers, der aus den Opfergesetzen seine blasphemischen Argumente gegen die heilige Schrift nahm. Ein solcher Ketzer aber war Chiwwi. aus Balch, dem Saadja bekanntlich am Schlüsse des dritten Abschnittes des Emunoth we-deoth entgegentritt (s. Guttmann, Monatsschrift, 1879, S. 260 ff.; meine Bibelexegese der jüdischen ReligiÖns- Philosophen, S. 40). N. 6 der von Saadja widerlegten Argumente Chiwwis gegen die heilige Schrift begreift auch den von unserem Kommentator erwähnten Angriff auf die Ogfergesetze in sich. Die von ihm erwähnte Antwort, die die Weisen dem Ketzer gaben ב) Gen. 2, 7. Es muss heissen: נשבח חיים. 2) Gen. 7,22.