Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1904-11-01 · 6 (November-Dezember 1904) · p. Seite 191

בייאזיט ל״ב שנים (Ms. Oxf. fol. 69 a). Die beiden letzten Absätze1) bei Berliner S. 63 finden sich S. 17a/b, S. 64 19 .8 ובשנת תתקל׳־׳אa/b. Darauf folgt S. 19 b -23b: ספוד שלמה מלכו שעשה עצמו משיח Berl. S. 55—57, doch mit den bei Berl. S. 56 weggelassenen Stücken. Der Satz S. 57 שיש במה שוטים מאמינים בקרן הצבי fehlt hier. S. 23 b—20a entspricht Berl. S. 57—61. S. 26 a— 27 b Berliner S. 61 ובשנת הת״ח bis S. 63 קרן הצבי. Darauf folgt ein Stück, welches in der OxforderHs. fehlt nnd jetzt durch Photographie der betreffenden Stelle der Hs. der Alliance IsraSlite Universelle ebenso wie die sonstigen Defekte der Hs. ergänzt ist. Wir lernen hier den Lehrer Sambari’s kennen: בימיו צמת קרן הצבי אלף ו ע" ו אינדהים ומת במצרים. ובשנת תכ״ח נתן ה׳ קולות - וברד על ארץ מצרים כבד מאד אשר לא היה כמוהו בכל ארץמצרים. אלףוע״חקראקא״ש עלי ובימיו נהרג בעונות שר השרים. ופאר הסגנים. תפארת חכמים. ונזר החסידים אשר החסד אזורו. החכמה פארו. והחסידות אורו ונרו. שר חמשים ונשוא פנים. חונן דלים ושומע אל אביונים. ועושה חסד לאלפים. שר ושופט עלינו הרב את ריבנו והדן את דיננו ה״ה השר המרומם החכם כמה״ר רפאל בר יוסף הין אשר נשא עול המצות על שכמו והיה מחזיק בישיבת ארץ ישראל וארץ מצרים ותלמידי חכמים תמיד על שולחנו וביתו פתוח לכל עובר ושב לתת לכל שואל די מחסורו אשר יחסר לו מקום דגל החזרה לעבדה ולשמרה וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה׳ בכל לבבו ובכל נפשו ובכל־ מאודו והיה כל ימיו בתענית ובכל לילה אנשי ביתו אוכלים למעדנים והוא אוכל זרעונים ובחצי הלילה היה קם ועוסק בתורה בקדושה ובטהרה כי היה טובל ומלקין אותו והיה שק על בשרו וכל העם סרים אל משמעתו עד כי היו ישראל בימיו איש תחת גפנו ושלח המלך אחריו נכנס בשלום ויצא בשלום בלבוש מלכות וחזר לאיתנו וממשלתו ומרוב מעלתו וגדולתו שהיתה בפני השרים והסגנים אזי קנאו בו ושמו עליו אורבים והרגוהו ביום ו׳ י״ט לחדש מנחם שנת חמשת אלפים תכ״ט ליצירה תנצב״ה. בליל א, י״ד לחדש מנחם נפל זה הפסוק בפיו של חכם אחד מחכמי מצרים וז״ל חרב עירי על רועי ועל גבר עמיתי וביום ו׳ י״ט לחדש נהרג ומי יוכל לספר קצת ממעשיו הן אלה קצות דרכיו. ואני הצעיר המחבר הייתי אחד משמש יו מפירותיו הייתי אוכל ומימיו הייתי שותה ותחת צלו הייתי מסתופף ועכשו בעונותי שרבו נסתם המעיין ונקצץ האילן ואין לנו על מה לסמוך אבל חסדי ה׳ כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו האלקים הרועה אותי מעודי עד היום הזה הוא ינהלני וינחני במעגלי צדק למען שמו לנו ולכל עדת ישראל אמן2). שוב ראיתי בקונטרס כתיבת :S. 28b 36a die Geschichte Josefs della Heina ישן נושן שהעתיקו אותו ג״כ מקונטריס ישן נושן מעושן אשר מצאו אותו בגנזי הספרים אשר בצפת תוב״ב מכתיבת יד הר, יהודה מאיר ז״ל תלמידו של ר׳ יוסף דילה ריינה כי ואני המעתיק העתקתי אותו :S. 36a heisst es weiter .שם היה עמו בשעת מעשה הגדיל מכתבים ישנים בלויים מאד אשר מצאתי אותם בגניזת ספרים בצפת תוב״ב . . . כה דברי .המעתיק שלמה נאוארו הירושלמי מעשה גדול ונורא מה שהיה בשנת ה׳ ושס״ט ליצירה :Dann folgt S. 36 a—39b ־mit der Seiten ע״י הרב המקובל כמהר״ר חיים וי ט אל תלמיד האד׳׳י לוריא ז״ל בדמשק Berliner) ספור רבני קושטאנטינא יע״א :S. 39 b- 42 b .ספור מעשה הרוח Überschrift S. 68—70). Kolons Responsum ist hier (S. 40) abgedruckt. S. 69 Z. 2 folgt ג) S. X will Berliner ץ׳ in תת״ק emendieren. Indessen ץ׳ bezeichnet 900; vgl. ס׳ התדיר (Ms. Brit. Mus. Harl. 5686 fol. 116 b) לדעת סכום האותיות הכפולות כי כמו שהפשוטות עולות לעשרות הכפולות עולות למאות: ך מספרה חמש מאות ם׳ עגולה מספרה שש מאות. ך פשוטה מספרה שבע מאות. ף׳ שמנה מאות. ץ׳ תשע מאות. 2) Der Anfang des letzten Absatzes Berl. S. 63 ist nach der Photographie der Pariser Hs. zu ergänzen: ונחזור לענינינו ליחוס רבני צפת תוב״ב ה״ר יואל הלוי. ה״ר שלמה הנרבוני. ה״ר מלכיאל אשכנזי. ה״ר שלום.