Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1903-11-01 · 6 (November-Dezember 1903) · p. Seite 185

185 ואלה המשפטים 6) וכתאב פיה תפסיר אתרי מות 7) ואלפאס אלמשנה 8) וכתאב פיה מסרה אכלה ואכלה 9) וכתאב פיה מצתצר טמאה וטהרה 10) וכתאב אלאימאן 11) ופיה תפסיר איוב לפיומי 12) ותפסיד הלכ[ו]ת שחיטה 13) וכתאב פיה כתאב אלפרג בעד אלשדה ואלסעזז בעד אלציקה 14) ותפסיר מגלת אסתר לפיומי 15) ומגלת בני חשמנאי ומעאניהא 16) ותפסיר עשרת הדברות ומעאניהא 17) וכתאב סנן אלאבילות 18) ותכליץ (ותלציץ .1) אללגה 19) ואצול אלכלאם 20) וכתאב אלאזהאר 21) וכתאב פיה ספר הגלוי 22) וכתאב אלאפלאך 23) וכתאב אלתארי^ 24) ואלרד עלי אלמתחמל 25) וכתאב פיה יוצא דאת (יוצאראת .1) עלי פואריש (פראריש .1) אלתורה וזולתהא כולהא 26) וכתאב פיה מכלה (מצאלה .1) וידבר ואלה הדברים 27) וכתאב פיה סדר נשים משנה 28) ואלתורה מקרא קטעתין. Ausserdem noch am Sande 29) ופיה אלפאט הלכות. D. b.: 1) 3 Eände Halachot Gedolot, und zwar die sich auf die Ordnung II - IV der Mischna beziehenden. 2) Uebersetzung zu Jesaja von Saadja. תפסיר kann aber auch Komm, heissen (ebenso in den folgenden Nummern). Vgl.auch ob.p. 108. 3) Uebersetzung (od. Kommentar) zu den XII kl. Propheten. Vielleicht ebenfalls von Saadja (s. ZfHB. VII, 50) 1). 4) Uebersetzung (od. Kommentar) zu den Klageliedern von Saadja. Der תפסיר איכה wird auch von Mebasser eitirt, s. Bevue 20,137; vgl. auch Steinschneider, Die arab. Literatur d. Juden, p. 59. 5) Uebersetzung (od. Kommentar) zu dem Abschnitt ואלה המשפטים. 6) Desgleichen zu dem Abschnitt אחרי מות. 7) Worterklärungen zur Mischna. Vielleicht von Scherira od. Hai, die ähnliche Erklärungen zu talmudischen Traktaten verfasst haben, s. JQß. XIII, 326 n. 45. 8) Die Massora אכלה ואכלה (ed. Frensdorff, Hannover 1864). 9) Kompendium einer Schrift über Beinheitsgesetze, wahrscheinlich der von Saadja, s. Oeuvres des Saadja IX, p. 158; Steinschneider, 1. c., p. 49, nr. 7. 10) Das Buch der Schwüre, wahrscheinlich von Hai Gaon, das diesen Titel führte.2 *) Ueber alles Nähere s. Steinschneider, 1. c., p. 99. 1) Zu den bisher bekannten Citaten aus Saadja’s Komm, zu den XII kl. Propheten (s. Steinschneider, 1. c., p. 67 n. 29) kommt noch eins hinzu, zu Joel 1,2, das in einem fragmentarischen Komm, zu Hosea und Joel (ms. Bodl. 26297) angeführt wird und folgendermassen lautet: ואמא גאון פעמי ז״ל פופק בי כהמא(?) וקאל אנה לם יריד בקול, ואם בימי אבותיכם אלאבאעד בל אלאקארב אללי לם יכון פי עצרהם כלאך. 2) Auch in einer Liste ed. Bacher (Revue 32,127, 1. 7) wird das כתאב אלא[י]מאן לרב האיי erwähnt.