Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1903-11-01 · 6 (November-Dezember 1903) · p. Seite 182

1S2 Ali (s. d.) übergegangen ist,1) und dass der Eand 7 Schriften enthält: ל .... דניאל ראש גלותא . ... אי ראש גלותא זק״ל אייר מו(?) אנתקל אלי מלך יעקב ק עלי נ״ע באלול תפ״ה ישתמל הלא אלכתאב עלי ן׳ כתב. Es werden dann diese 7 Schriften aufgezählt, die ich nun hiermit, mit einer fortlaufenden Nummer versehen, wiedergebe. Dabei ergänze ich nach Möglichkeit die fehlenden Worte und suche diese 7 Schriften zu identificieren: .,1) כתא׳ אלטרפות תאליף מרינו ורבינו סעדיהו גאון פיומי נ׳ב׳ע 2) וכתאב אל[עשרים] וארבעה מתנות כהונה לה. 3) וכתאב אלאמאמלי תאליף מ[ורי]כו (מרינו .1) ורבנו שמואל הכהן גאון בן אב2) נ׳ביע׳. "4) וכתא׳ פי" אלטדפות איצא לגאון סיומי ניע׳.. 5) [וכתאב פי אל]טמאות תאליף שמואל הכהן גאון. 6) מקאלה אללפהא (אלפהא .1) שמואל הכהן גאון גיב׳ע׳ אנפלהא אלי אלשיך אלפאצל אבי אל .... [ב]ן מסכוי. 7) וכתא׳ צנפה שמואל צ ... רן ירד פיה עלי מ[קאלה?] אלםה[א?] אלשיך אבו [אל] .... ן בן מסכוי. 1) Mit der Schrift Saadja’s über טרפות beginnt, wie gesagt, sofort dasselbe Blatt vo. Ein anderes Fragment dieser Schrift enthält, wie bereits erwähnt, nr. XLIX. Letzteres ist mit arab. Lettern geschrieben und meistens ohne diakritische Punkte; ich hoffe es aber demnächst in einem anderen Zusammenhang, mit hebr. Lettern transscribiert, zu reproducieren. Zwei Fragmente eines Kompendiums dieser Schrift befinden sich in Petersburg (s Saadja’s Oeuvres IX, p. XXXVII), nur lautet hier der Titel der Schrift nicht כתאב אלטרפות, sondern הלכות שחיטה. Diese Schrift hat auch Samuel b. Jacob ibn Gami‘ Vorgelegen, der es in seiner רסאלדו אלברהאן פי תלכיד! אלחיואן mit den Worten: פאנה (אי רבינו סעדיה) ועם פי תאליפה anführt (s. Stein- Schneider in Geiger’s Jüd. Zeitschr. I, 316, n. 28), und ebenso einem jemenischen Autor über Schlachtregeln, der sie u. d. Titel כתאב אלמניאה אללי לה עלי אחכאס ^אלריה nennt (JQR III, 619). Vgl. auch Steinschneider, Die arab. Literatur d. Juden, p. 49, nr. 9. 2) Eine Schrift über die 24 Priesterabgaben wird auch in einer alten Bücherliste (ed. Bacher, Revue 39, 200 nr. 30; vgl. Nachher hat diesen Band ein gewisser Nahum b. Man?Qr erworben, 8. L 17-18. 2) אב steht hier gekürzt für אב ביה דין, so heisst es auch in der Ebiatar- Megilla (p. 2, 1. 18): ויפטיר אותנו . . . ואת צדוק בן רבי יאמיר,ו אב ז״ל (wobei sich אב auf Josia den Vater Sadok’s bezieht, s. Bacher, p. 82, n. 4). Wir haben hier also einen neuen Beweis dafür, dass Ohofni, der Vater Samuels, die Würde eines אב בית דין bekleidet hat, s. Harkavy, Stud. u. Mitt. III, Note 3. 124.