Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1903-09-01 · 5 (September-Oktober 1903) · p. Seite 149

149 86. ספר קהלת עם שרה הערב' המדוברת כץ העם. Dazu ein hebr. Kommentar שמע שלמה von Salomo Tawina (1 (תווינא). Jerusalem 5648 (1888). 82 61. Vorangeht eine Approbation des Rabbiners von Chebron, Elija Suleiman 'מג, und eine aus Calcutta datierte Vorrede des Verfassers (in hebr. Reimprosa). Er unterschreibt sich: שלמה עאבד משה תורנה; s. auch No. 87. 36. משאת בנימין חלק ראשון. Livorno 5650 (1890). Erster Teil. 12 Bl. Als Verfasser nennt sich auf dem Titelblatte ברמץ חיים אבולציר בק״ק בצאייא p. Das arabische Vorwort unterschreibt er: ״Benjamin Aboulker 6 [= ä] Bougie (Algerie)“. Es ist das erste Heftchen eines Sammelwerkes. Inhalt: Koheleth 1,1—15 mit ausführlichem arabischen Kommentare (2 b—6 b); 'מעשה דלבאנכיר אל 7) אקהל לואחאד יהודי a -9b); 10) מעשה דלגזירה פי בלאד תימן a—12 b). Ich weiss nicht, ob eine Fortsetzung des Werkes erschienen ist. 37. ספר מגלת אסתר עם שרה הערבי המדוברת בין העם. Dazu ein hebr. Kommentar betitelt 2.מעשה תקפו) Calcutta 5651 (1891). 150 S. Vorangeht eine Approbation des Rabbiners Nissim Israel Sason in Calcutta. Er nennt den Verfasser (s. No. 85) שלמה עאבד תווינא und rühmt von ihm: אשר תרגם את כל ספרי התנ״ך עם המחזורים של כל השנה בלשץ ערבי המדוברת בין אנשי ערבי בגדאד וערי הודו... והוסיף נופך משלו דרשות נחמדות. 38. ספר שי למורא חלק ראשון. Homiletischer Kommentar zum I. Buche Mosis in arabischer Sprache, והראן (Oran), 5648 (1883). 4 unpag. Bl., 261 S. In dem vorliegenden (gebundenen) Exemplare fehlen Bogen 12 und 14 (S. 177—192, 204—224). Dafür ist Bogen 13 (S. 193—224) doppelt vorhanden. Auf dem Titelblatt wird die Art des Werkes so gekennzeichnet: ודאכל האד למצהאף חידושים ודינים די מלזום עלא כל בנאדם יערפוהם ומשלות ומעשיות ותוכחות מוסר בלסאן ערבי. Vorangeht eine Approbation von den Rabbinern Orans (Mas‘ud צרמץ, Chajjim קצבי, Amram צרמץ). Als Verfasser unterzeichnen die vom Jahre 5614 (1854) datierte arabische Vorrede (הקדמת המחברים): Salomo b. Schalom זרקא und Jehuda b. Marzuk צרמון. Der Herausgeber Nissim קרסינטי in Oran erwähnt in seiner kurzen hebr. Vorrede, er habe von dem sehr beliebten Werke die neue Ausgabe veranstaltet, weil es in den dreissig Jahren seit seinem ersten Erscheinen ganz vergriffen wurde. In der Vorrede der Ver- י) Es ist ״Salomo abul (1. Abid) Tawina“, dessen arab. Uebers. mit Komm. ויגד שלמה zur Haggada in Calcutta 1889 erschienen sind (s. Stein- Schneider S. 294, N. 128). 2) In der Vorbemerkung S. 1 erklärt der Verfasser diesen Titel als Anfangsbuchstaben von: מאתי שלמה עאבד תווינה קצת סירושי ורמזי המגלה. S. den Titel von No. 1.