Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1903-07-01 · 4 (Juli-August 1903) · p. Seite 126

126 Schlüsse des zweiten Teiles des Baches עמודי שלמה (Erläuterung des מהר״של zum סמ״ג) angegeben, welches Elia im Jahre 360 edierte. Einige Zeilen früher gibt Elia die Jahreszahl mit מש״ך an, und am Titelblatte des ersten Teiles heisst es: ותהי התחלתו יום ג, ו׳ חשון שנת רמה קרני בי״י s. Steinschneider Cat. Bod. p. 2369 und Familie Lurie S. 58. דש׳ינה als 359 kommt auch auf dem Titelblatte der Novellen des מהר״של zu שערי דורא, welche Elia ebenfalls in Basel edierte, vor. Es steht somit fest, dass Elia von 354 bis 359 in Frankfurt weilte. 359 ging er nach Basel, wo er 359 und 360 mehrere Werke, darunter auch sein Werk רנת דודים edierte. Die Vorrede zu dem letzteren Werke schrieb er 360, und da er damals ungefahr 35 Jahre alt war, so muss er gegen 1564 geboren sein, wie ich es in Familie Lurie S. 57 behauptete. III. Natan der Babylonier. Isaak Halevy vertritt die Ansicht, dass der bekannte Bericht Natans des Babyloniers über die babylonischen Hochschulen nicht auf Erfahrung, sondern auf Lektüre beruhe. In seinem Dorot Harischonim III, 302 nota 48 schreibt Halevy: כבר הערנו לעיל הערה ל״ג(עמוד 257) בי לחנם יסדו כל דבריהם על הלשון "שראה" כי המשך הלשון אי אפשר לפרש כי אם על מה שראה שם בספרי זכרונות ואם כן לא הי׳ ר׳ נתן הבבלי עצמו בן הזמן ההוא כלל. והנה אחר שככר נדפסו כל דברינו שם נודע לי כי אצל החכם שזח״ה הי׳ כ״י מדברי ר׳ נתן הבבלי ועתה נמצא זה ת״י החכם מהר׳א עפשטיין ועיינתי שם ומצאתי מפורש כדברי ששם הגירסא "ממה שראה בכבל במקצת ספרי במקצת על ראש גלות עוקבא" והנה במקצת השני מיותר כמובן ועיקר "במקצת ספרי׳ על גלות עוקכא" ואם כן הי׳ ר׳ נתן גם הוא מאוחר וגם הוא החליף וטעה והכותב ממנו טעה עוד יותר ועיקר הדברים ויסודם כמו שהם כבר נתבארו לעיל. Es ist wahr, dass Halevy, als er mich im Jahre 1898 besuchte, den betreffenden Passus meiner Handschrift (beschrieben von Marx ZfHB. V, 54) abgeschrieben hat; er hat aber nicht genau kopiert. Die Stelle lautet:..ממה שראה בבבל במקצת וספרי במקצת על ראש גלות עוקבא Das Waw in וספרי stellt es ausser jeden Zweifel, dass hier nicht von Büchern die Bede ist, und dass man ושפרו lesen muss. Der Sinn ist: ״was er teils sah, und was man ihm teils erzählte." Das zweite במקצת ist demnach durchaus nicht überflüssig, nur ist in der Handschrift das zweite Waw in וספרו zu einem י verkürzt worden. Bei Nepbauer (Anecdota II, 78) steht wirklich nach meiner Handschrift וספרו במקצת. Es resultiert also aus meiner Handschrift durchaus nicht, das Natan Alles, was er erzählt, aus Büchern geschöpft habe, vielmehr geht aus derselben hervor, dass er einiges selbst er-