Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1903-07-01 · 4 (Juli-August 1903) · p. Seite 113

11s Amram ha*Kohen: nr. XXXV, p. 1 yo, 1. 11. Aron b. Amram, ein Anhänger Ben Meir's in Babylonien: nr. V, p. 1 yo, 1. 5. Aron(?) Ben Meir, s. Ben Meir. Aron [ibn Sargädo] Gaon: nr. XXXVI, ro, 1. 1; yo, 1. 6. Azaija b. David in Askalon im J. 1061, Verfasser (od. Eopist) eines arab. Komm, za einem Pijut Saadja’s: nr. XXV. Azriel, Besitzer(?) von Daniel al-Kumisi's Komm, zu Leviticus:1) nr. LV, p. 1 r», 1. 4. (Fortsetzung folgt.) Zur neuesten arabischen Literatur der Juden. Von Wilhelm Bacher• (Fortsetzung). 10. 'סדר אל תוחיד בלשון ערב, dann die Angabe: מתוקן לליל ר״ה ניסן מזמן קדמון אשר היה ככתובים; ediert durch Earag Chajjim Mizrachi. Alexandrien 5647 (1887). 10 Bl. kl. 8°. Inhalt: Bibelverse (beginnend mit Ps. 92,5, schliessend mit Ps. 29,11). Lied,שמחו בחדש ניסן, mit dem Akrost. יוסף; Exod. 12,1—12; שנת אורה . . .) יהי רצ!ץ); Ps. 136; langes Gedicht mit dem Refrain זה אלי ואנוהר, erst abwechselnd arabisch and hebräisch, dann nur arabische Strophen; Beginn: פכאן מוסי נבי מצתאר; das Lied אין אדיר כי״י mit dem Refrain מפי אל מפי אל יתברך ישראל, mit arabischer Uebers. nach jeder Strophe. (Es ist die Version des Liedes, die ich in den Mitteilungen für jüdische Volkskunde Heft VHI, S. 112f. besprochen habe, jedoch mit Varianten); ein aus abwechselnd arabischen und hebr. Strophen bestehendes Lied mit dem Refrain אשריכם אשריכם אשריכם ישראל. Anfang: איא מן קד חצר אסמע; arabische Gebete in Reimprosa mit den Anfängen; תבארך ותעאלה דיכרהו פאעל;באסם אללה אלרחמאן אלרחים יא רבנאארחמנא;יא אללה יא אלהנא;יא רבנא יא אלהנא יא עזיזנא;למא אנשא ואשפק עלינא.. Zum Schluss ein arab. Gebet für den Sultan in muhammedanischer Redeweise (so heissen die Patriarchen Propheten, אלנבי, und unter den Epithetis des Sultans findet sich auch folgendes: סלטאן אלשרק ואלגרב ובית אלחרם), 11. פיוט בר יוחאי בשפת ערב, mit der Angabe: שנהנו לפייט ולשיר בליל התקדש חג הלולא דרבי שמעון בן יוחאי בל״ג בעומר ובכל יום מקראי קודש בכל תפוצות ישראל. Livorno 5646 (1886) 7 Bl. 8°. Ausser dem ג) Am Anfänge dieses Komm.’s heisst es: פתרון חומש ויקרא ואחרי שפתר דניאל בן משה רוח יי״י תני חנו, und dann auf einer besondern Zeile: עזריאל, was wohl den Besitzer (od. Abschreiber?) bezeichnet. Das Wort etwa als עזרי אל aufzufassen, ist untunlich. 2