Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1903-05-01 · 3 (Mai-Juni 1903) · p. Seite 94

94 ענויח. ענינו נפשנו ולא תדע ענץ. עצב נמה נמס עש״ב. עשה שם כראשונה עש־ו. עושה שטים וארץ עודר. עוד תטעי ברטים פץ. פן נפוץ פדיה. פנו דרך העם צאיו. צעיר אנכי ונמר. רא־ו. ראו איים וייראו רה״ב. רעת האדם בארץ רוב״ץ. רני ושמחי בת ציון חדה. רוטש על האדמה שאיו. שואל אוב וידעוני — שנים איש ואשתו — שלח אצבע ודבר שאויל. שברו אתו ופעולתו לפניו שאיי. שטע אלי יעקב שביה. שבע ביום הללתיך שבאים. שתי בה׳ אלקים טחסי שחיל. שטים חשך לאור שליי. שברתי לישועתך ה׳ שליל. שם לי לחרדה שניחיי. שים נא ידך תחת ירכי שריח. שרים רדפוני חנם ששיו. שקר שנאתי ואתעבה שחיי. שמעה תפלתי ה׳ תויא. תולעת ולא איש תייל. תהי ידך לעזרני תליה. תן לי הנפש תם־ך. תהי מנוחתו כבוד תטיר. חשיב טשבח רגלך תנ׳ו. תחי נפשי ותהללך תשית. תבענה שפתי חהלה ירביץ. יבצור רוח ננירים נורא ישיב. יהי שלום בחילך ישיי עטה׳ג. יהי שלום ינוח על טשכבו הולך נמחו כיח. כאמרתך הייני כיי. בי ירבה כלים. כמים לים מכסים כטיה. כל משפחות האדמה כנעיג.2) כנור נעים עם נבל כפיו. כעבור סופה (ואיננו) ואין כעיל. כנען עבד לסו לאיה. לעכור את האדמה — להשקות את הצאן — לראות את העיר לייל. לא יהיה לך (שמורים) לניו. לי נקם ושלם — לב נשבר ונדכה לעייצ. לזכר עולם יהיה צדיק לעיה. לך עיני הושיעני לביי. לקרוא בשם ה׳ מדויוב מוסדי דור ודור תקומם מהשיל. מנחה היא שלוחה לאדוני י מוביא. מנגב ועד בית אל מזיל. מזריע זרע למינהו פיכיל. טי יחנך כאח לי נדיה. נאלמתי דומיה החשיתי נדא. נבזה וחדל אישים נחיל. נפש חיה למינה גליך. נותן ליעף כח נרחיב. נשמת רוח חיים באפו סביו. סטכני בעדותיך ואחיה עמ״ה. עזרי מעם ה׳ — עפר מן האדמה 2) בעל שפתי כהן ונ״ל שהנוטריקון הוא טוב ורמז כי התגר יען שכל היום מרויח כסחורות עומד בשמחה ובטוב לב וכידו תון* וכנור כי כן תרגומו של איש כנעני חנר״א (אי״ג).