Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1903-05-01 · 3 (Mai-Juni 1903) · p. Seite 93

־- 03 - וביא. ונשי בניך אתך וביב. וגילו בה כל והי׳יה. ותחת הסרפד יעלה הדס וח־י. והנדס חרוב יחרובו — ודם חללים ישחה ויבין. וישלח יהושע בן נון דכים.1) ויעש ה׳ כדבר משה וימיה. ומעשה ידיו מניד הרקיע ויעיל. ולא יחן עליה לבונה ולמיי. וחתן לי מנן ישעך וע׳־ל. ויחלק עליהם לילה וקב׳ה. ונפשנו קצה בלחם הקלוקל וק״ח. ועם קלון חרפת ומדם. והוא מוראכם והוא מעריצכם ושויב. ואגדלה שמך והיה ברכה ושיש. ונבלה שם שפתם זה־ב. זה הדור בלבושו חי׳י. חסדך ייי יסעדני חטים. חזן מלמד סופר. וכל הגוזל אותם עובר משום אל חנזול דל ועושה עטהם חמס נחל ידו. יבואוני רחמך ואחיה יהע׳ל. ה׳ היה עוזר לי ידים. יחיה ולא יראה מות ידם. יכשלו ויאבדו מפניך יליב. ה׳ לי בעוזרי ילי־כ. ישתה לעג כמים יל־ל. ה׳ לי למשגב ינח״ל. יהי נא הסרך לנחמני יעיע [יעיו|.• ה׳ עוזי ומניני ירביה. יהי רקיע בתוך המים יריד. יעזוב רשע דרכו יריו. יבואני רחמיך ואחיה יריים. ישב רוחו יזלו מים באיר. בידך אפקיד רוחי בגייא. ביה נאים יפה ה׳ בח״ן. בך הפיה נפשי בייצ. בי יכתירו צדיקים בי״ח. בפי ישרים תתרומם — בקדוש ישראל תתהלל בל״י. בבל לב ידרשוהו במיה. נהר מתוך האש בת״ח. בך תהלתי תמיד דחייו. דרכם חשך וחלקלקות הביל. הנה כרך לקחתי הבית. היושב בחצצון תמר הי״ו. הושיעה ימינך וענני הייה. הוא ים המלך הלכיו. הבו לה׳ כבוד ועוו הים. היא מאוד המיו. הבט משמים וראה המין. הסר מעלי נגעך הין. הבה נרדה הנים. הפרד נא מעלי הצ״ו. הצמיח צדקה ותהלה השיע. החפץ שלום עבדו ואה״ב. ויברא את האדם בצלמו ואליה. ואתן אותם לאהרן הכהן ואליה שמדת. נוטריקון וחייב אדם לומר הפרשה שנים מקרא ואחד חרמם. מצאתי בחומש עם תרמם דפוס ישן מויניצייא בפתח החומש שתי מלות אלו והיו רחוקות האותיות זו טוו ודייל רמז הזה. ובך מצאתי כתיבת יד במקום אחר. (אי*נ) ואים. ואם אקח מכל ואמ״ה. והמים אשר מעל השמים ואתיא. וזה אשר תעשה אותה ■י) עיין במדרש רבה על פסמן ויכם וירדפם עד חובה כי תשמרם בבטנך עם הריח שלנו (אי״ג) (אי״ש ג״ר Graziano? Sonst).