Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1903-03-01 · 2 (März-April 1903) · p. Seite 61

nicht erkannte;8) Ahlwardt. IV, 501 n. 5234 ergänzt Talischi mit einem ״vielleicht“; die Identität mit ms. Bi־. Mus. ergiebt sich aus der 1. Glosse אקול אסתתח. — Die isolierte Notiz im karschan. ms. hatte ich bei der Bedaction der ״Arab. Lit. der Juden" unter anderen Skripturen vergessen, möchte aber auch darauf hin M. nicht für einen Juden erklären. Vielleicht ist ein Arabist in der Lage, darüber Bescheid zu erteilen; mss. finden sich auch in Kopenhagen, Paris, Petersburg, Wien. 33. Ein Arzt in Frankfurt a. M. (um 1622) verfasste eine medicinische umfassende Schrift in hebr. Sprache, (Einiges deutsch). Das ms., welches die k. Bibliothek im J. 1898 von der Buchandl. J. Kaufmann kaufte, jetzt Ms. Or. 619 Oct., habe ich vor dem Ankauf flüchtig angesehen und daraus Folgendes notiert. חלק שלישי סדר נזיקין, חלק רביעי... מכר טים הנשרפים" חלק. חמישי טבח הנובע םהאכנים היקרים וזה נקרא ספר אבנים. דע כי נמצא כתוב בם׳ חכמת הטבע והסכימו הפילוסופים בי כל האבנים היקרות שהם עקרות ושרשיות אינם אלא י*ב והם אכות מעיהן ענסיהן ותולדותיהן (so) .בל שאר האבנים וכל השארות במקומות ידועים. (so) ראובן והוא נדול (so) אודם מכין והוא מתיהם על Auf שוהם folgt יטננעט,ישפים ,אגיקם wozu die Erklärung איזט איק ווערט גיכונק אין דעם יודישן מער ולפעמים כאשכנז ובצרפת (färb) וארב. Ausser den 12 Grundarten sind ungefähr 48 Steinarten behandelt. Die letzten 3 sind זאברהימם ,טוריטהיס und אמניס?, worüber: בון דער אינזול זאטניא ער ביביסטיגט .". . איזידורוס זאנט .. . .. Darauf eine Art Epilog: ואמרו הפילוסופים שיש — אבנים יקרות שאינם טובים לישא ברוחות רעות במו הדבר . . .. Ende וכתב הפילוסוף שחבר ס׳ האבנים1) שהאבנים בטומאה . . . עשב ועשב (so) צריכות טהרה וידוע טסגולחם שהנושא אותו מלמטה שאין לו מזל מלמעלה• — Später liest man סליק הספר הנקרא אנטיטוריאום, so für Antidotarium. M. Horowitz, Jüd. Aerzte in Fr. a. M. (1886 S. 11 ff.), hat dieses ms. noch nicht gekannt; vielleicht giebt es eine weniger defecte Abschrift, worin der Verf. genannt, oder wonach er zu vermuten ist. 8) Bardäi, gest. 1621, wird bei H. Kh. 1. c. vor Talischi genannt, was allerdings Nichts beweist. Auch seine Glossen beginnen אקול, ihlw. IV, 601 n. 6282, vgl.‘ H. Kh. VIL 1172 n. 6472, n. 6429. x) Hier ist wohl (Pseudo-)Aristoteles gemeint.