Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1903-03-01 · 2 (März-April 1903) · p. Seite 42

42 ׳das. Z. 6 כשיתן היוצר בנים טובים. — H 94,4 nach והאנשים fehlt ein Wort, oder es ist והנשיאים oder והשרים zu lesen. Das. Z. 6 v. u. st. הסדרה 1. השררה; Z. 5 v. u. י^ן־ןף ist richtig, was zum tJeherfluss durch die im Anschlüsse daran citierte Stelle jes. 82,1 הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו bewiesen wird. — H 95, 11 y. u. st. אלא .1 ולא. — H 97, 4 st. לכל דבר .1 כל דבר. — H 98, 24; 27; 30 המרדה, das vom Herausgeber durch Hinzufügung des Zeichens! angezweifelt wird, ist richtig, vgl. 87, 7 und Hi. 16,13. — H 100, 10 st. קול צווחה .1 קול צווח. Das. Z. 4 v. u. st. אשוב ,1 אשיב. — H 101, 8 st. שיתבוננו .1 שיתכוננו. — H 107, 14 st. תמות .1 תמית. — H 116, 7 st. עשתונות .1 אשתונות; st. נכונות .1 נמנות. Der Schlusspunkt nach עשתונות ist zu streichen und dafür nach נכונות zu setzen, wodurch ein guter Sinn sich ergiebt. Das. Z. 6 st. שוטניי 1. שעיפי, wodurch ein völlig klarer Sinn erzielt wird. Das. Z. 8 st. מקניאי .1 מקגואיי und st. פיזרוני viell. כתרוני. Das. Z. 10 1. יהדפנו und ■מהרסיו. Das. 1. Z. nach רבי׳ ist Schlusspunkt zu setzen und dann שואל ״ היראהer (Gott) fordert die Ehrfurcht״. — H 117, 5 st. עוצר ist nicht אוצר, sondern נוצר zu lesen. Das. Z. 12 st. ונשמעי׳ .1 ונשמע. Die Uebersetzung E 239, 30 ist falsch. Der Satz bedeutet, ״und alle (anderen) Geschöpfe gehorchen ihm״. — H 118, 19 וכן כל אחד את חבירו bezieht sich nicht auf Personen, sondern auf Gegenstände, also nicht ״einer den anderen״ sondern ״eines das andere״ zu übersetzen. E 242, 16 ist unrichtig. Das. Z. 20 st. גלגלי .1 גלגל; Z. 24 st. זוהר 1. גובר, st. ומה .1 ומי; Z. 7 v. u. מעדו׳ als Dittographie zu streichen. Das. 1. Z. und 119, 1 ist der vom Herausgeber gestrichene Zusatz beizubehalten, als Begründung warum hier der Name אל שדי am Platze. H 119, 6 nach ונקרא רם ונשא ergänze בימי עוזיה (vgl. Jes. 6,1), das vom Herausgeber das Z. 7 gestrichene לפי שגבה etc. ist beizubehalten. Ein grobes Missverständnis ist E 243, 35, wo ונקרא אדון בפרק שגבהו ישראל (H 119, 8) mit ״He ist called the ״Lord״, at the time when Israel exalteth herseif״ übersetzt ist. בפרק weist auf den Prophetenabschnitt hin, wo von Israels Hochmuth die Rede ist. — H 119, 9 ff. st. ונקרא ונקרא כרוב בס׳ יחזקאל. ובס׳ ירמיה וזד .1 כרוב בספר ירמיה ויחזקאל. וה׳ אלהים אלהים. Gemeint ist Jer. 10, 10. Das. Z. 10 st. והוא .1 ולא למחלוקת למחלוקת, Gott wird an der Stelle wo von Streit und Hass die Rede ist, Hos. 10, 2, überhaupt nicht mit Namen sondern nur mit ״ הואEr״ genannt. Das. Z. 12 und 13 1. ואין שם אלא אחד ה׳ אלהי ישראל כי שנא שלח ״Und es giebt (יש שם und אין שם in philosophischen Schriften häufig in diesem Sinne) nur eine Stelle, wo ה׳ אלהי ישראל vorkommt, und zwar Mal. 2,16.״ Das unmittelbar folgende והוא ענין יחיד ורב היחיד ועוד הדבר על שם ישראל bedeutet, dass in ה׳ der Hinweis auf den Einzigen, in אלהי der Hinweis auf den Allmächtigen liege (st. ורב היחיד ist vielleicht ורב כח zu lesen) und dass ausserdem noch vom Namen Israel hier die Rede ist, weil gerade Israel hierüber Gebote von Gott erhalten hat (לפי שנצטווה על זה das. Z. 14). Der Herausgeber und Uebersetzer (S. 244) hat den ganzen Passus missverstanden. Das. Z. 18 und 19 1. ויברך עזרא את ה׳ האלהים הגדול (Neh. 8,6). Die Angabe (Dan. 9,4) S. 244 Z. 24 ist falsch. H 119, 24 ובענין השמש bezieht sich auf Jes. 38, 8. Der Uebersetzer hat (E 244, 38) diese beiden Worte unübersetzt gelassen. — H 120, 6 st. וימנה viell. וישנה; das. Z. 7 st. השנים עדים .1 השני' עד nämlich Auge und Herz. Das. Z. 13 st. שרוע .1 שידוע; das. Z. 26 st. סל1'שב .1 שחשב (vgl. H 27, 6) und st. 1 ממשיל. Die Uebersetzung E 247,13 ff. for the effeet etc. beי