Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1902-02-01 · 2 (März-April 1902) · p. Seite 61

iiaifc!2 מ Abschnitten sagen darf. Jungbunzlau vertrat Abdera u. Krähwinkel, M: E. Stern verlegt dahin die Rabbinerwahl. 12. Abraham, Sohn des Maimonides, hat einen arabischen Commentar über den Pentateuch verfasst, über welchen in neuerer Zeit Einiges bekannt geworden ist. In meinem ms. 33 fand ich ein loses Blättchen, welches einem ms. einzelner kürzerer Bernerkungen über Stellen im Pentateuch anzugehören scheint, ln der 6. Zeile der Vorderseite steht nur das Wort הרומח; auf der Rückscite Z. 3 bis Ende findet sich folgendes: ט תקנה עכד עברי והלא לא היה לו לסמוך לומר אלה דימשס&דם אלא ט יריבון כי עצו יט יכה איש שהן דינין, דורשי רשומות אימרין לס- שנצטוו במיה על הדינין וגת) להם '׳ דברות אמר משה רבונו של עולם שמה יתגבר יצה-ר (יצר הרע) על בניך ויעבדו על המצוות ותגלה אותם מלפניך ותמברס לעבדים ׳ לכך פתח כי תקנה עבד עברי בשתקניאם למלטות אל ישתעבדו בהם יותר משש סלטות שנאמד שש שנים יעבד ככל וטדי ופרס ויון אשור ויומי ובשביעית יצא לחסשי חנם. אס בגפו יבא, למקרא לומר אם לבדו יבא לבדו יצא מהו מסו! אמר חס ושלום אם (so) הילה גרמו העונות אויבים באים עליהם באגסיים כנשרים שעפים בשמים דכתיב היו קלים מנשרי שמים רבש-ע בנסים של בטחונות תן להם טי אלה כעב תעוסינה וכיונים אל ארובותיהם. מדרש אגדה של ח אברהם הנגיד בנו של הר״מ במז״ל. Sollte dieses Citat aus jenem Commentar stammen oder aus אלכסאירי? Miseelle. כרוז.*) מה שהכריז מן הגאטד נדו בצירוף שני בתי דעץ בהסכמות חברות קדישא פ״ו דקהילתנו פה דק״ק פ״פ דמיין יום אץ־י אלול לעת ערב בבה״ב ישן וחדש. אחינו בני ישראל הטו נא אזניכם לאמרי פי לקול הקריאה אשר אני דובר אליכם לשמוע דברי חכמים ולבכם תשיתו לדעתם ה״ה הגאב״ד נרו בצידון» שני בתי דינין יצ״ו ובהסכמת העומדים על הפקידים למשמרת בני ישראל ה״ה חכמים בעלי מדע האלופים קצינים חברותא פ״ו דקהילתינו יע״א ובאשר שכבר יצא פס״ד מהגאב״ד נרו ושני ב״ד ביום ג, ח׳ ניסן העבר דש הגט וואש גשעד״ין איזט מדדה כהר״ר איצק נ״ב ממנהיים לאשתו מרת לאה בת כהרב יוקב ג״ה מק״ק בונא בטל ומבוטל איזט ושעדיין א׳־׳א גמורה לסי דין תורה אונד *) Die nachfolgende Bekanntmachung befindet sich auf einem Einblattdruck der Frankfurter Stadtbibliothek (Papier, 84 X 21 cm.) und betrifft den bekannten Clever Getstreit. Zur Literatur verweise ich auf אור הישר von Simon Kopenhagen (Amsterdam 1769); אור ישראל von R. Israel Lipschlitz (Cleve 1770); Horovitz, Frankfurter Rabbinen, m S. 67ff. u. S. 99; Horovitz מטה לוי S. 58 ff. Mosbach. Dr. Löwenstein.