Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1901-07-01 · 4 (Juli-August 1901) · p. Seite 125

126 sein Wörterbuch genannt wird, s. auch meine Notizen über dieses Buch, die demnächst in der ZDMG erscheinen) und ausserdem viele anonyme Erklärungen mit der Formel וקיל, so z. ß. zu 18,46: (7(l. וקיל פי ויחגרו(ויהרגו •1) ממסגרותיהם ויתלוגון(ויתוגלון) מן מיאדיבהם(מיאדינהם; zu 27,9a: וקיל אן פיה אצמאר ידך או משפטך ונחו ד־לך וינון תקדירה אל תטה ידך או משפטיך באפך אל עבדך אלן■ usw. Oefters auch beruft er sich aut seine Erklärung, so z. B. zu 16,6 (vgl. weiter unten);zu 18,51a: ואודך מסתקבל מן הודה אלתקיל על כן עמים יהודוך יהודה לתפלה וקד אכרנא אן האא אללפ& תארי; יכון שכר עלי מא תקדם מן אלאחסאן ואלאגעאם ואלגמאיל מאל הו־א אלמאכור הנא ומאל אודך כי עניתני וגירה נתיר ותארה יכון נמעני חמד עלי מא יסחוגבה לאאתה מאל הודו לי״י כי טוב ויודו כל עמים כבודך וגירה נאיר איצא usw. Die Grammatik wird sehr oft berücksichtigt, ebenso die Lexicographie. Folgende Stelle zu 28,7 über das Verbum עלז möge als Beispiel dienen: ופי לנה עלו מעאני מנהא אלסרור ואלפרח ואלבסטה (ואלבטר .1) מאל האא וקד קיל איצא באלצאד עלץ לבי בי״י שמחו ועלצו ואיצא באלסין נתעלמה באהבים כנף רננים נעלסה ומנה מעני צד ■אלפרח והו אלאצטראב ואלנשי ואלנזאע ללמות והשכרתים למען יעלוזו מגאנס ללקול אלערב עלז אלמות והו רעדה ואצטראב תא5ד אלמריץ ענד קרב אלמית לסקוט אלקוא. ואנ&פא אלחרארא. וכדילך כי רעתכי אז תעלוזי יעני מן אגל שרך אלקדים ואלסאבק תעלוין יעני תשרפין עלי אלהלאך ואלמות ואז מתצל בקולה כי רעתכי כאנה קאל כי ברעתכי אשר עשית בראשונה תעלוזי ופיה איצא מעני מצאד להאא מענאה אלקוה ואלשדא. ואלצטר שאון עליזים העיר העליזה ומנה קאלת אלאואיל דל ומלכות העליזה מהרה תעקר וגו׳ אלקףדו. אלשדידה ואלוקחיא. Zu manchen Ausführungen vgl. Usül s. v., wo das Arabische ebenfalls zur Analogie herangezogen wird. Wie mich aber Herr Dr. Eppenstein belehrt, ist der Urheber dieser Vergleichung Hai Gaon. Ueber den Wechsel des dritten Eadicalbuchsiaben im Verbum עלז s. Luma‘ 94,26. Die Religionsphilosophie kommt ebenfalls einige Mal zum Vorschein, und sind, wie wir das bei Tanchum gewöhnt sind, Gedankengang und Ausdrücke die des Maimonides (s. meine Abhandlung p. 11 ff.). Als Beispiel möge folgende Stelle zu 16,5 genügen: וקולה בנעימים מענאה אללדיאת ואלנעים וישיר איצא בה אנה לא חץ לה ולא נציב פי אלעאלם אלגסמא 'אלבתיף אלמחלל ולא פי לד־אתד, אלמנקטעה ולא פי סעאדאתה אלמתלאשיה אלמערומה בל נרצה וחצה ונציבה פי אלעאלם אלאלאהי אלשריף 7) Gemeint ist Saadja, s. seine Uebersetzung ed. Margulies p. 21 (vgl. auch dessen Anmerkung, deutscher Teil p. 46 n. 2). Aus dem Irrtum bei der Wiedergabe des Wortes מיאדעהם könnte man schliessn, Tanchum habe Saadjas Psalmen in arabischer Schrift Vorgelegen.