Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1901-03-01 · 2 (März-April 1901) · p. Seite 59

59 סדר עולם, das auch die röm. Kaiser, aber in furchtbarer Verwirrung, aufzählt. Die Kaiser von Vespasian bis Diocletian werden als מלסת אדום bezeichnet. An sie schliesst sich eine Aufzählung der Sassaniden. Dann folgen die מלכי בזנטיאון bei Valentinianus und Valens bricht die Hs. leider ab. Ich werde auf dieselbe noch zurückkommen 8). 11L Der 3. Teil enthält kleineMasechtot,abgesehen von מגלת תעדת. 11) P. 216c—224b משנת המשכן, gewöhnlich ברייתא דמלאכת המשכן genannt. Vgl. über die verschiedenen Texte Orientalistische Litteratürzeitung III S. 258 A. 3, wozu noch zu bemerken ist, dass die Baraita in Ms. Oxford 150 zwischen מכילתא und ספרא steht. 12) P. 224c—45 a מסכת סופרים. Unsere Hs. liegt J, Müllers Ausgabe (Leipzig 1878) zu Grunde; vgl. ib. Einleitung § 26 S. 33. M. hat die ßandlesarten nicht berücksichtigt oder in den Text gesetzt, ohne die ursprünglichen Lesarten anzugeben 9). 13) 245b —256c, die 7 kleinen (von Kirchheim, Frankfurt a. M. 1851, edierten) Tractate 245b —48a 248;מס, ספר תורהa-49 b מס׳ 249;טזחהa—50d 250;מס׳ תסליןd—51b 251;מס, ציציתb —53a 253;מס, עבדיםa— 54a 54;מס, כותייסa—256c מס' גרים ohne gemeinsame Ueberschrift, doch schliesst תם נשלמו שבע מפכיות :מס, גרים. Nach Kirchheims Einleitung p. 2 (unpaginiert) liegt der ed. Pisa der 3 letzten derselben eine von Jacob Toledano angefertigte Abschrift aus einer Hs. z!1 Grunde, aus der nach K.’s Vermutung ib. p. 3 auch die von ihm benutzte Hs. von Jehuda Toledano abgeschrieben ist. Da die Abweichungen der Ausgaben von unserer 8) Die Liste der griechischen Könige des Seder Olam Zutta lautet hier: . . . מלכו אלה ארבעה פירמון וחרמון הוא תלמי' שכתב את התורה יונית ואלמנים ודינפריס ומלכו עוד ביון ד מלכים אריס ומניקדת ואנוס ואנטיוכוס הוא שבנה אנטוכיא וסליקוס וסנדרוק אלמנים .ובסספוג erklärt sich leicht als Eumenes •) Die wichtigeren Randnoten sind folgende: I, 4 ist am Rande hinzugefügt והלכה למשה מסיני שתוכו תפור מבחוץ ולא מכמנים, was Anm. 20 zu erwähnen gewesen wäre; I, 5 ist rach כמי טריא am Rand hinzugesetzt וחפרא; II, 4 statt ובנביא של תרי עשר am Rand כ״א ובנביאים; III, 9 Text: רשב״א אומר אם היח שלו דדז מותר, Rand: נ״א אם היה בבואה שלא נכרת vgl. Anm. 11; ib. 11 zu ולא יוציאנו מתוכו וכולם des Textes ist hinzugefügt: ויחליצנו בו, vgl. Anm. 22; XIII, 3 Text: כל בנין דכן לא קאים מאי בחך למצוה לעכיב am Rande כדין statt דכן und ברוך; ib. 4 Text: לרב חגינא מחוי דרב חביבא Rand: נ״א אחוה של ר, הושעיה מחוי ר, אבא vgL Anm. 10; ib 5 Text: ר, חייא בדיה דר, אידי דהכא, Rand: ג״א ריפו; XVI, 2 Text: הדא הרגתא הכתובה אין לו חלק והדורשה, Rand: נ״א הדא אגדתא הכותבה אין לו חלק לעוד׳ב וחדורשה . . . . (der Schluss ist in meiner Abschrift unklar); ib. 8 Text: ר׳ מנהמא, Rand: נחמיה, vgl. Anm. 14; XVII, 8 קורין ר לשכת והז' קורא ויהי ביום כלות משח, am Rand: צ״ל ז׳ משום דבשבת לעולם אין פוחתין מד; ib. 4 Text: ורבותינו שבא״י נהנו להתענות אחד מפני נקנור, Rand: ס״א נהנו להתענות אחר ימי הפורים אחד: XIX, 9 Rand: מקודש ראש חדש. In Machzor Yitry 688—717 ist eine neue Hs. von מסכת סופרים uns zugänglich gemacht. Eine neue Ausgabe auf breiterer handschriftlicher Grundlage wäre nicht überflüssig. Vgl. fraph REJ. 40, 1900, S. 268,