Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1900-09-01 · 5 (September-Oktober 1900) · p. Seite 154

154 מהפירושים אשר אפשר שיפורש הפסוק ההוא בהם נאות ג״כ לא ירדד, מור. תפישה עלינו כי אנחנו לא נגוור שלא יסבול הפסוק פי׳ אחר. ולו באנו לוכור כל הפירושים אשר נראו לנו אפשריים בפירוש פסוק פסוק היה מאמרינו ארוך יותר מן הראוי• ומהנה נתחיל ונאמר שכבר התבאר מדברנו כבאור דברי התורה כי התורה מישרת האדם בתכלית מה שאפשר אל שלמות המרות ואל שלמות המושכלות ותישיר עם וה אל הגדולות שבפנות העיוניות אשר ילאה שכל האדם להגיע אליהם אם לא יעור במה שהישירחהו התורה מוה. ווה יהיה מאחד משני הצדדין אם לפי שלא יוכנו לארם הקדמות יובילוהו אל הדרוש ההוא אם לפי שכבר יוכנו לו הקדמות רבות לאמת מהם כל אחד מחלקי הסותר. ווה ממה שיפול ספק חוק בחקירה ההיא והנה כשהיה וה הספק בחקירות הגדולות אשר הם שרש והתחלה לידיעות רבות השתדלה התורה ־להעמיד על האמת בו בי הטעות בכמו אלו החקירות הוא ממה שימנע האדם משלמותו האחרון להיות הטעות בהתחלות מביא לטעות בכל מה שאחר ההתחלות והנה הידיעות וההשגות האנושיות הם מתחלפות ונחלקות למינים. האחד יקרא מומה והיא המחשבה הנופלת בדבר אשר תהיה בו הדרישה. והשני - יקרא דעת והם המושבלות הראשונות הנופלות בדרוש דרוש. והשלישי יקרא חכמה והם הידיעות אשר יושגו באמצעות הקדמות עצמיות ומתיחסות והם החכמות המופתיות בח׳ הלמוריות והחכמה הטבעית. והרביעי יקיא בינה או תבונה והם ד.ד.שנות אשר יושגו באמצעות הקדמות בלתי עצמיות ובלתי מתיחסות ומחשבות לקוחות מצד הפרסום במו הענין בפילוסופיא האלהית והמדינית והנה יגיע מזאת הידיעה בסוף מה שיקרא ג׳יב דעת והיא ההשגה שתגיע מזה הצד בשבלים הנפרדים ובשם ית׳ ויקרא ג״כ דעת קדושים. והוא מבואר עוד כי שלמות המרות אשר בהם היה תקון הנוף והרחקתו התאוות הגופיות הוא ממה שלא יתכן הגעת שלמות המושבלות מבלעדיו בי עם היות האדם הומה בהגעת ההנאות הגופיות לא ישלם לו ההתישבות הצריך לקנין המושכלות בי לקושי הגעתם על נכון יצטרך למי שישתדל בקנינם שישים ומנו כלו בהם וזה ממה שלא יעלם ממי שעיין בחכמות עיון מה. והנה לקושי הנעת המושכלות לאדם והיות האדם מנעוריו.נפתה אל התאוות הגופיות פתוי חזק. הערים ה׳ ית׳ בשסדר זה הנימוס, השלם התוריי המכניע תאוות הגוף הכנע נפלא ומישיר לקנין המושכלות היותר קשות במו שזכרנו. ובבר שם עוד ה׳ ית׳ מישיר להגעת קנין המושכלות והוא מה שיראה מעוצם חכמת ה׳ יה׳ בנבראים אשר היא נפלאה מאד כשיעויין ביצירת נמצא נמצא אשר ילאו האנשים להשיג מהחכמה ההיא הנפלאה כי אם שעור מועט כמו שבארנו בראשון מספר מלחמות י״י וזאת החכמה הנגלית לכל אדם בזה תשים באנשים תשוקה נפלאה להשגת המושבלות והנה.זאת התשוקה היא כלי להגיע האדם אל שישתדל כזה הקני ן הנפלא.