Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1900-01-01 · 1. (Januar-Februar 1900) · p. Seite 26

26 ו... ית ע... אדמות מזמותי םתמות לא סתמיות1) ובי לא . \.דו.״מםך אשפות <£עפי משנתם בתמונות ומגביש חצבתמו והאמות ומכתבו כמו בנדי רקמות ומנהו אשאה פחד ואימות2) בלוח.זה ובו דעות וחכמות הנה דת אש3) ובימינו נעימות ותחשוב הצדקות כאשמות בני גמר ודין אבות ואמות אשר הנחיל לעם נקב בשמות ועל תורת אמת אחיה ואמות ויט אלי כמו4) נהר שלומות במשפט כל אנוש על נעלמות תמונתו בהקיץ כחלומות: בטרם תצרה חוג... וטרם אדעה אותך ועיני ידעתני ובנת את דרכי קראתני לעבדך ותעורר :ושךתי בחלום לוחות שלשה ואחד. מלבד כתוב יהודית ואיש עומד ומתחזק לקחתו ואמר אוי לך תהרוס להחזיק ומימין אל לעם אל בעדו נ־ ואתה■ מבני גמר ערל'פה עניתיהו אני כפר בדת אל ומהיום אני מאמין בדת אל וישראל שמי יהיה לעולם ואדע כי פשעי אל יכפר ויום אעמוד לקץ ימין ויביא בצלו ■אהיה יושב ואשבע . Nun, ein Proselyt war El‘asar nicht. Aber sollten wir nicht in diesem Gedichte eine Andeutung dafür finden, dass der Dichter zu einer Zeit, etwa zum Scheine, um einer Verfolgung zu entgehen, dem Muhammedanismus gehuldigt hat? Sollten nicht darauf auch alle andern Gedichte hindeuten, in denen er um Sündenvergebung fleht? Wenn wir durch diesen leisen Zweifel dem Dichter ^Unrecht zugefügt haben, so soll das Unrecht wieder gut gemacht ^werden, indem wir ein kleines Gedicht El‘asar’s hersetzen, das uns den Dichter als einen Schüler der alten spanisch-arabischen Meister und ganz dem Gottesgedanken ergeben zeigt. Das Gedicht (Nt. 203), dem der bekannte Gedanke: 5םםך ואליך) zu Grunde liegt, lautet:!) Num. 24,3. *) Ps. 88,10. 3) Deut. 33,9. 4) Ms. כמי: Jes. 66,12. 5) Sememe Anm. zu Jeh. ha-Levi_I,_39J3. 7-8 (Anm. p.^92).'