Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1900-01-01 · 1. (Januar-Februar 1900) · p. Seite 22

22 ואלמראד בקולה ושעירים ירקדו שם אלענז אלבריז? C1 לאנה אנטא יצכר צלא אלטוצע מן אלנאם ועמארחה גאלחיואן אלברי ודינר מנה אצנאפהא [4 a] מנהא שעירים וצא באלביאן עלי אי*קול אלאול אלמטלק פקאל אשר יעלה עלה או זבח (17,8 .Lev■) וכקו׳ פי אלחיואן אלמדיבוח מן אלברי אלאהלי אשר יאכל(13 .ib. v) אצרג מן הדיא מא אנפסד פי אלדיביחד/ פלס ילזם לדמה תגטייד!. ואלום הנא אוכל נכלה וטרפה גסל דדאבה ואלתגסל באלמא בעד מא אחכם קבל הדיא אלנהי ען אצלהא וקולה ונשא עונו(16 .ib. v) אנמא יכון וילך אצא דצל אלמקדש או מם שי מן אלקדש ואנמא אן תאכל ען אלגסל אי מדד! שא אלתום אלבעד ען אלמקדש ואלקדאם. פלאוזר עליה קו׳ פי אלעריות ערות בת אשת אביך הו עלי סביל אלכיאן לקו׳ פוק הדיא ערות אחותך בת אביך (18,9 .ib) ולים עלי סביל אלתכריר פאנה באן יכון גיר מפיר ואלוהי ארפע מן הדיא ומא אצל מן חרם בנח אלאך ובנח אלאצת כקיאם אלאנאת עלי אלדיכור קאל במא חרם אלנץ אלעמד, ואלצאלה כדילך תחרם . כנת אלאך ובנת אלאצת והדיה ברע» לא דליל לה פיה ומתי תאבענא עלי קיאסה... [4b] אמץ ידל אן אלרצל .. . עריות מן אלנץ עשרון וזאד אלאולון תמאן שניות .. . פי אקואלהם וקאלוא (Jebamoth 21 a) תנו רבנן מה הם שניות [אם אמו] ואם אביו ואשת אבי אביו [ואשת אבי אמו] ואשת אחי האב ואשת אחי האם. בין מן האם בין מן האב וכלת כנו וכלת בתו... ואלחק בהדיא טת שניות זאיר עליהן והי אבנד! ולד אלאבן ואבנו? ולר אלא . .. ולד אבנדי.. אלווצדי. ואבנה ולד... וואלרד/ ואלדד/ חמוד, וואלדד! ואלדד/ חטאתה ואדצל אלנדה פי דרב אלעריות לתקל נצאסתהא. וקו׳ משכבי אשה (18,22 .Lev) ליחצר פיה כל זוגה . . . אלמחאולז4. כין כדרכו כין שלא כדרכו וברלך דרך איברים מחסור פיה. ותקיא הארץ (28 .ib. v) מזאצ פי אלטרח ואלרת ... באשר קאה וזנה אנו זכריא2) והנני אחריכם באה (25,19 .I Sam) ולים כדילך בל הו מתל בזה לך (37,22 .Jes) פעל מאץ מונא אד־ הו אקוי אלמעני... ף So übersetzt Saadja z. St.: אלענז אלברי. In ibn Bal‘am’s Comm. heisst es: ענוז אל4בל והו אלועל ופי לגה אלהורה הו אקו פימא ססר אלתרגום. 2) Ed. Jastrow, p. 117. Diese Ansicht Hajjüg’s bekämpft bereits Abulwalid (Mnstalbaq ed. Derenbourg, p. 106, vgl. auch U§ül s. v. קוא) und ihm folgt ibn Bal‘äm in s. Comm. zu Jes. 87,22, wo aber weder Hajjüg noch Abulwalid erwähnt werden. Vgl. auch noch die Stelle aus ‘Ali b. Suleimän (bei Pinsker לקוטי קדמוניות, p. קפז), der die Ansicht Hajjüg’s anonym anfuhrt.