Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1898-11-01 · 5/6 (November-Dezember 1898) · p. Seite 175

175 Alle diese Punkte und Einwände sind nun, wie gesagt, auch in unserem Fragment enthalten und erhalten von hier zum Teil auch eine nähere Präcisirungu). Nimmt man aber an, dass unser Bruchstück eine Polemik gegen Salmon enthält, so muss man auf die Autorschaft Saadja’s verzichten, denn ich glaube zur Evidenz nachgewiesen zu haben, dass der Gaon gegen diesen Karäer nicht polemisirt hat 12). Andererseits wäre es zwar möglich, dass Salmon einfach einen älteren Glaubensgenossen ausschreibt18) (etwa Ben- Maschiach?) und dass das Fragment sich gegen diesen richtet, dies ist aber schwer anzunehmen. In der That führt auch z. B. Qirqisäni in s. Kitäb dir anwar w'dbmaräqib, Absch. II, Cap. 15, alle diese 7 Beweise Saadja’s an und widerlegt sie, aber in einer anderen Weise als Salmon. Die betreffende Stelle (Ms. Brit. Mus. or. 2580, fol. 45 b), die auch in manch anderer Hinsicht interessant ist, lautet 14): . . . ואמא מא ויכרה (אי אלפיומי) סן אלסבעי4» אלאצול מן אלשרע אלצבדי אלתי זעם אנהא תעטרנא אלי אלרצוע אלי אלנקל וטא ויכרה מן כיפיצי אלציצית ואלסכה וטא אשכההמא פאן אלתי קאל אצחאבה פי אלסכה [הו] כצלאף מא אצברתה אלכתאב וטא שרה מן.וילך פי קצז4. עזרא עליה אלסלאם. ואטא אלציצית פמן חית אוהם אן אצחאבה קד שרחו כיפיז4. דלך מן הנאך עמוד. ונאקצו.פיה") אצ זעמו אן אלתכלת כאן גוהרא בעינה ואנהם ... יערפונה אלאן ולא יעלטון טא הו פעלי קולהם ילזמהם אן יכון אלציצית סאקט?4. ען אלאמו/ פי הצא אלעצר אצ כאן טאיז4. תמאמה מעדומא כמא זעמו אן אלטהר מן אלמית פאקט פי הצא אלעצר אצ כאן טי נדה אלצי כה תמאם אלטהר מעדומא16). ואמא קולה פי כטיצ. אלתחמה פהצא ואן כנא לא נערפה פי הצא אלעצר פאן(פאנא.1) ניר מחתאגין אליה אצ כאן אלצי יגב אן נדפעה אליה והו אלכהן ניר מערוף אלאן ולעלנא לו אחת[א]צנא אליה ובחתנא ענה לאצרצה לנא אלקיאס כטא אצרג לנא אשיא כתירצו טטא לים הי משרוחצ. פי אלנץ7') . . . ואמא קולה פי מערפתה (טערפצ! .1) יום אלסבת פהצא לעטרי לא יגוז אן יערף אלא.מן גהה אלצבר ואלנקל ולה נ&איר וסנשרח ") So besonders der letzte Punkt. Man sieht, dass es sich für Saadja nicht um die Zeit der Erlösung und um den Glauben an die Auferstehung handelt, vielmehr um die Art und Weise, wie diese Verlieissungen aufzufassen sind. 12) Vgl. Jew. Quart. Rev. VIII, 689—690; X, 252. 18) Dass Salmon seine Pfeile gegen Saadja älteren Karäem, besonders Qirqisäni, entlehnt, steht fest, so z. B. den Beweis aus Esra VII, 9 u. VIII, 81—33, dass das Pesachfest auch am בד״ו anfangen kann, s. ib. VIII, 685, n. 5. 14) Vgl. Steinschneider-Festschrift p. 209—210. ‘ 15) Dieser Säte scheint corrupt zu sein. 1#) S. ib., p. 208 und Qirqisäni, Abschn. I, Cap. 3 (ed. Harkavy p. 289). 17) Hier folgt ein Pas3us über die Verbote Deut. 17, 14 ff., der nicht j zur Sache gehört.