Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1898-11-01 · 5/6 (November-Dezember 1898) · p. Seite 171

הוא נהג צאן קדשים באה׳יו וידותוס אית שמו ביה חשון תקכיד "התורני המופלא מהו׳ יצחק נר״ו הפציר בי ליתן הסכמתי?גל ם׳ כתוב בכיי המאוה״ג מהו׳ מרדכי רב״ד דק״ק ברלין". והשניה היא כבר מחדש תשרי תקכ׳יב וחתומה בהוראדנא מאת ר׳ משה יהושע הלוי הורוויץ "ה״ה הרבני מהוריר יצחק במהור׳ר שמעון זללהיה מתושבי קיק קאלווריעא דלה חספא ומרנניתא דלית בי׳ טימא ה״ה פי׳ מהגאון הרמב״ן . . . ע״ם חורת אמת כאשר היא בכתב יושר שבידו ולא הובא עדיין לבית הדפום מעולם ונדבה רוחו את מהוריר יצחק הנ״ל להביאו אל מכבש הדפוס ומדאנד, מדבר שלא יבא אחר ויתחמם בנחלתו ויביאו לידי חיזק . . .׳ ובעבור דרך ברלין בשנת תקכ״ג בחדש תמוז ר׳ גרשון אביר בסים דאדר הסכים נם הוא על הדפסת הס׳ לטובת יצחק בן שמעון מקאלווריעא וישא מדברותיו על כל אשר קרה את הכ״י, הלא הי׳ כמוס זה שנים רבות באוצרותיו של המאוה״ג מהור״ר מרדכי טאקליש רביד דקיק ברלין . . . ועשה מדרש לפירושו ומרדכי יצא מלפני המלך מלכי רבנן נתל שמו שעשה זר זהב סביב ואף הוא עשה מוכני לכיור מקור מים חיים הרב מהוריר מרדכי הנ׳יל לחוות דעתו הרמה באיזה מקומן . . . לכן אף ידי תכון עם הרבנים אשר קדמוני ...» ותיכף ומיד אחריו הסכים ר׳ אלכסנדר סענדר אביר דק־׳ק קאליש אשר היה אז בברלין. ואחרי כן תבוא "הסכמה וחרם מהמאור הנמל אביר דקיק קאלווריעא יעיא׳ וחתום "הקטן ישראל בהרב היה מהו׳ דוד זצללהיה מבית קצנאל פוגין החו׳ פה קיק הנק׳ וק״ל ווילקאויסק ואגפי׳ יצ״ו׳ הוא נכד כנסת יחזקאל. ווה היה כבר בשנת תקכיז. ותמיהה היא לנו מדוע לא הסכים ר׳ שמואל בר אליעזר מקאלוואריע אשר הדפיס את ספרו דרכי נעם בקיניגשבערג בשנת תקכיד בהסכמת הנריא [קהלת משה סי׳ 2506] כי הוא טרח ועמל בפי׳ הלו ואם לא חפץ להסכים החסיד המפורסם הזה מדוע לא הזכירו ר׳ ישראל קצנאל פוגין אשר חנה בעירו. ועוד אשאל מדוע לא זכר ר׳ יצחק כי ר׳ שמואל מקאלוואריע יגע הרבה בספר אשר הביא תחת מכבש הדפוס ומדוע לא פנה אל נאוני ברלין. זה דבר כמוס. רק זאת נדע עתה כי בשנת תקכ״ב היה מליל הוראדנא ובשנת תקכיג כחדש ימים לפני ההקדמה הראשונה של ר׳ יואל קבל כבר בעיר ברלין חרם מרבני הדור לבל יעוז אנוש להדפיס את הפי׳ המיוחס לרמב״ן. אך יהי מה לא נדפס החבור הזה בברלין ורק השער יעיד עליו עדות לא נאמנה ור׳ יואל מוכרח היה לצרף אל ספרו את פרי הלולי ר׳ יצחק. ומפני הסבה הנ״ל בא ם׳ תקוני צורת האותיות בראשונה, כי נאלץ היה המויל לעשות פשרה עם ר׳ יצחק. הנסתרות לה׳ אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. ואחה שלום וכל אשר לך שלום. כיד מכבדך כרב ערכך י הד גינ^בומ.