Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1898-11-01 · 5/6 (November-Dezember 1898) · p. Seite 169

169 — אורי וישעי וכו׳ ודייק׳. ושם נאמר "והוכן כסא של שלש רגלים* היה אור ה׳ ל אור תורה ואור עולם כי כן יסד המחבר וכללם יחד אחרי אשר סרטם לאמר "ראה העמדתיך על שלשה רגלי אמת וישרים אור ה׳ אור תורה ואור עולם כ*כ אצילת נשמתינו שלשה אורות".• ועוד יוסיף לדבר "ובמה שעוררתיך כדברי לעיל ברגל השני הנקרא אור תורה". בהתקדמה הגדולה יבאר מדוע קשר בעבותות. הכריכה את שני החבורים הנזכרים בשער "הרי לפניך מתוך הדברים המהירים כיון דאתגלי שה״ש אתנלי אתוון קדישין, אמטי לחכי עוררתי לחבר מחברת הקדש תפוחי זהב במשכיות כסף חבור הרמב״ן זיל על שה״ש לפרושי תקון האותיות". נם יספר איך זכה לחבור המיוחם לרמכ״ן ויל: "כן תראה נפלאות הפלא ופלא מחבור הקדוש על שה״ש שחיבר הגשר הגדול מאור הגולה מאור עינינו בספריו אשרי עינינו ראו כל אלה מורינו ורבינו הקדוש הגאון מהור״ר משה בר נחמן דל נקרא רמב״ן דמטי לידינו בכתב שלא שזפתו עין מעולם והוגה בכתב ישן נושן ע״י אמיו חמי הגאון המפורסם מהו׳ מיכל זציל שהית אביר ור*מ דקיק ברלין והמדינה וחד רעמיה מן חבריא המאה״ג המפורסם הרב מרדכי טאקלם זצ״ל והמה סעו למנוחת ונטפל אחד לעושי מצוד. הרב המקובל המפורסם מהוריד שמואל נריו מק״ק קלווריא פשט ידו לשים עינו באיזה מקומן של שבחים בתיקון הגהות לפיד לעשות סימנים לתורה ונשא לבבינו ליתן הודאה על חלקנו". אך בסוף פי׳ האותיות ואיזה לקוטיסרשום: "והוגה בעיון נמרץ עיי התורני הריר אברהם לנצבורגר׳. ואחרי כן הקרה לפנינו המו״ל את ה״הקדמה להגאון הרמב״ן זצ״ל לפירושו על שיר השירים. . . והפי׳ ׳בעצמו הכל על סרר תוצאת אלטונא "על ידי הפועל העוסק במלאכת הקודש הק׳ יעקב בן היה כה׳ אברהם אופינהיים דל מקיק אלטונא*. נם השבושים בסימני הדפים (י״נ י*ד ט״ז טיז י־ז טיו טיז כיא ביב וכוי) אשר כנראה נעשו לכתחלה להתעות את המבקרים נם הא׳ ההפוך בסוף העמוד השלישי מהקדמת הגאון גם טעות הדפום פשה במקום משה בשלהי הפירוש בל זה נמצא במהדורת אלטונא ובתוצאת ברלין. אף בצורת האותיות ובמשפט העמודים היינו הך. רק השער המיוחד וההסכמות מרשו מנו הם׳ המיוחס לברלין ואין להטיל ספק בדבר צדקת הקשור בין תקון האותיות ובין תוצאת אלטונא אעים שראי הנייר משונה מעט בי מקרה כזה יקרה לפעמים. ועוד יש להניד כי אולי ר׳ יואל בן יקותיאל זקש ־ צוה' להדפיס על נייר משלו את מספר הספרים הנחוצים לו. אמנם לא רב היה מספרם כי לא נפרצו בארץ הלא בשנת תרי״ח אומר ר׳ אברהם חיים בן יצחק יעקב ממינסק (הנקרא ר׳ יעקב שמאלעוויצר) בהקדמתו ל״ס׳ כתוב לחיים והיא הלבה מקובצת מן כתיבה תמה וברורה תמונת כל האותיות ממקורם המובא בביי ובדיט ושיעורם באורכן ורוחבן לפי מדתם הצריכה להם", בי רבי דוד לוריא זצ׳ל היה מביחאוו ישן גלה את אזנו שספר בזה לא נמצא בכל המדינה זולת אצלו — ור׳ דוד לוריא נתבקש לישיבה 'של מעלה בשנת תרט״ו ונולד בשנת פטירת הגאון מווילנא,