Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1898-11-01 · 5/6 (November-Dezember 1898) · p. Seite 165

165 ל Quellen verschrieben; der Name wird auf folgende Weise erklärt: (sic) בגמתריא8•)׳ קשטטאי קשטטאי בלשון מי» סוטים יטראה דובבית במראת (89סוס שני כמראה סוסים טראיהון כקול מרכבות ונד• Der Zahlenwerth des Wortes 460) קשטמאי) stimmt mit dem von 442) דובכית) nicht überein; in welcher Sprache jenes Wort Pferde bedeutet, weiss ich nicht.69*) Ueber No. 5 hören wir folgende Erläuterung: והחרנל הוא חי כדבר ה׳ק׳כ׳ה׳ כמקום שאין שם אדם שאנשי מקום' מן המקומות יכעיסוהו ישלח אותו הבורא והוא הולך ומתנכר ועושה שליחותו של ה׳ק׳ב׳ה׳ שנ׳70) נהלכתי מערת• כארבה. Von No. 7 heisst es: וחגב בלשון קודר שמו חולי שני חלי הגדול הילק החסיל• Auch hier kann ich das Fremdwort nicht identificiren; das Citat ist aus Joel 2, 25 entstellt und abgekürzt. No. 871) wird so erklärt: (77שהיא חונה בעיר הקדש אמר עליה קרא אשרי יו׳ כי עו׳ יה׳ סלה. Zum Schlüsse wird ein Mnemonikon für die acht Heuschreckennamen gegeben, aber in anderer Reihenfolge: .וחמים א׳ס׳ ח׳ח׳ ע׳ד צ״י חמים ist dasselbe, was סימן רמזים להם (I, 10), bei einem ebenfalls aus den Anfangsbuchstaben gebildeten Mnemonikon für die unreinen Vogelarten. Im selben Sinne findet sich auch 1,35) וסימניהן; V, 30). . Erwähnung verdient noch, dass manchmal das Targum anstatt des Bibeltextes mit der Einführung שנאמר eitirt wird. Z. B. Einl. 33: שאלה נקנה ובנה אסור לשחטן כיום אחד מניין. תשובה שנ׳8ד) ותורתא או שיחא ל׳ו׳ל׳ת׳ ביומא חד. — IV, 13: [ש׳ אבד לו נדי או תרמול [ומצאו שחוט בבית מותרת74) מניין. ת׳ שנ׳76) כחדה מן קרוך תאכלוניה. — IV, 17: ש׳ מק שחיטתו נבלה מניין. ת' מפני שהמינים אינם מאמינים במשה ד וישראל מאמינים שנ׳*7) והמינו במימרא דיוי׳ ונמות משה עבדיה. Aus dem Inhalte unseres Werkchens sei noch auf einige halachisehe Curiositäten hingewiesen, Beispiele einer weitgehenden Casuistik, die den Regeln des rituellen Schlachtens eingefügt sind. Einleitung, Fr. 39: אם היתד. האם רובצת על האפרוחים או על הבצים בתוך הים האם מפני שהים דרך77) שני הנותן בים דרך (sic) הבצים ומשליח (sic) לוקיח (78ובמים עזים נתיבה• Ib. Fr. 40: אם יתלו אדם על עץ עד שיבש ויבוא עוף ויקנן עליו מניק שישלח האס רקח הבנים. Die Antwort ist durch eine Lädirung des Seitenrandes unlesbar. — I, 5 wird Folgendes angeführt: אם יש סרה קטנה ושור הקטן ושניר& קשורים בבית אחד ואדם אחד נותן מאכלם ומשקם ומק שנדלו עלה הזכר על הנקבה והנה נטל או חמור עובר sohn, Die Zoologie des Talmuds, S. 303. 68) L. בגימטריא. Solche Verschrei« bung von ת für ט und umgekehrt finden sich einigenmal in der Hschr. 69) Joel, 2, 4, 5, 69») Dr. Löwinger (in Szegedin) schlägt vor, דוככית zu lesen; dann haben beide "Wörter den Zahlenwerth 460. 0ד) Ps. 109, 23. 71) יחנה, aus יוחנה, wie Maimuni statt יוחנא (Sifra, Chullin 65 a) schreibt. Weiter unten steht יוריחנה st. * 2י .יוחנה) Ps. 8473 .6 י) Targ. zu Lev. 22, 26. 4ל) Maim. H. Schech. IV, 8. 6ד) Viell. Targ. zu Deut. 15, 22. ") Targ. zu Exod. 14, 31. יי) Mit Beziehung auf בדרך, Deut. 22? 6. 7•) Jes.