Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1898-11-01 · 5/6 (November-Dezember 1898) · p. Seite 162

162 oben angeführten Frage 17 der Einleitung lautet : *כל הימים מראי חדש אב עד יום תשיעי לא ישחוט**) מניין׳ תשובה אמר רבי׳ חלבו רמז לדבר ט׳ באב ט׳ דברים נחמה שני כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם (88תנחמו. Von dieser sonderbaren Verwendung der Wörterzahl des Jesaja-Verses durch Chelbo, den Agadisienu), ist natürlich nirgend eine Spur vorhanden. Dreimal ist der Name Simon b. Lakisch’s — jedenfalls pseudepigraphisch — erwähnt. Die 34. Frage der Einleitung lantet: ועוף מניין (sic) 85לכסות דם חייה). Die Antwort wird mit folgender Legende gegeben: אמר ריש לקיש באה רבקה עליה ה׳86) עם אליע!ר ראת שחק עומד בתפדתו ומלאכים סובבים סביכיו והשכינה נטתבה87) באוהל על ראשה אמרה רבקה לאליעזר טי הוא זה אמר לה זה הוא בעלייך שחק. באותה שעה נזדעזעו איבריה ונפלה מעל הנטל עומד88) טיטטרק שי־ הפנים בבקשה לפני הקב״ר׳ ואמר רבונו של עולמים דם בתולים של צדקת עתה נשפך בקרקע קשה וישאר גלוי מפני שאין שם עפר מיד הקריה שלח גכריאל בצורת• צבי וחפר בקרקע**) . . . . והעפר ושלח מיכאל בצורת צפור ובא וכסה את הדם וזכה הקרה כל החיות בכסוק40) דמם בשביל הצבי וזכו כל עופות הטהורות בשביל הצפוד אלא היו לא צפוד ולא צבי אלא מיכאל וגבריאל שני עושה מלאכיו (41רוחות משרתיו אש לוהט. Dieser Legende sind noch drei commentirende Fragen angefügt: 35. מניין שראה רבקה את שחק ותפל מעל הגמל; Antwort: Gen. 24, 64. — 36. טניק שהיה יצחק מתפלל; Antwort: Gen. 24, 63 (37. שיחה מה הוא — •(לשוח. Zwei Antworten: ש׳ bed. Gebet. (צלותא), nach Ps. 142, 3* * * 4*); oder nach Ps. 102, 14*). Diese Legendo mit der Verwandlung von zwei Engeln in Thiere ist einer an den Märchen von Tausend und Eine Nacht genährten Phantasie ent- Sprüngen. Es ist spätagadische Folklore, auf ein Gesetz der Thora angewendet und einem alten Meister der Agadain den Mund gelegt. — Demselben Autor ist eine andere Agada zugeschrieben, mit welcher die Frage: בשן התירו שחיטה44) מניין יורי רבי׳ (Cap. I, Fr. 43) beantwortet wird: אמר ריש לקיש תנאי עשה יעקב עם שניים של עשו שראה יעקב ברוח נבואה שעשו מבקש לנשכו בשניו בצוארו במקום שחיטה אמר יעקב אם לא יחתכו צוארי שניו של עשו אני אתיר שחיטה בשניים. Die Grundlage dieser Agada ist eine alte Deutung des mit Punkten versehenen Wortes וישקהו, Gen. 33,4.4*) — Endlich wird S. b. Lakisch in der Beant- ,2) S. Moses Isserles zu Schulchan Arucb, Orach Chajim, Cap. 551, § 9. ״) Jes. 66,13. M) S. Die Agada der palästinensischen Amoräer, III. Band, S. 54—63. ss) Damit wird nach dem sachlichen (gleichsam historischen) Grunde des Gebotes gefragt. Weiter unten, Frage 38, wird zur Frage מניין לבו כסוי הדם auf Lev. 17,13 hingewiesen. 88) D. i. העלום. *’) L. נמתחה. *•) L. עמד. *') Diese Stelle ist unleserlich durch die Zerstörung der am oberen Seitenrande stehenden Zeile. 40) L. ככפוי. «) Ps. 104,4. «) St. אעפך hat unser Citat אערך• 4«) S. Berachoth 26 b; ‘4) Maim. Hilch. Schech. 1,19. ") Gen. r. c. 78 (9), wo Jannai als Autor genannt ist (Ag. der pal. Am. I, 42 nachzutragen); in Schir. r. zu 7, 5 anonym. ר