Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1898-11-01 · 5/6 (November-Dezember 1898) · p. Seite 161

161 man so sagen darf, haben wir hier eine Art populäre oder Laien- Halacha vor uns, wie sie sich in jenen Kreisen, denen unser Werk entstammt, also wohl im nördlichen Persien entwickelt hatte, sowie auf einem anderen Gebiete in denselben Kreisen eine sehr laienhafte lexikographische Litteratur entstanden ist. Ich will noch einige Beispiele von exegetischen Deductionen anführen. In Gap. I beschartigen sich Fragen 44—48 mit der Zeit des Schlachtens (s. Maimüni, H. Sch. 1, 28). Die Stelle lautet: 44. שאלה מתי שוחטין תשובה ביום ובלילה שג׳ ויהי ערב וג׳ יום א׳17). 45. שאלה שוחט באפלה מותר .(18או אסור יור׳ רבי׳ תשובה מותך אם שחט לחולה או לחיה שני ובחרת בחיים .46 שאלה שח׳ באסלה אסור מניץ תשובה שחותך•‘) דרך רשעים שנ׳ ויהי דרכם חושך וחלקלקות ומלאך יוי׳ רודפם20) 47. שחיטה באפלה אסור או מותר. (»8חשובה אמ׳21) מה דרך רשעים חושך ואפילה22) ואסור שג׳ ורגלי חסידיו ישמור וגי 48 שחיטה באפילה אסור מניין תשובה מפני שהחושך משול בבית הסוהר והשוכנים. (*4בו אסורים שני מקום אשר יוסף .אסור שם. Man sieht, Nummer 46, 47, 48 sind nur drei verschiedene Beantwortungen derselben Frage. Im Cap. IV bildet der Schlusssatz von Maim. H. Sch. IV, 4 sowie ib. 5 den Text der Fragen 6-8. Die ganze Stelle lautet: .6 סואל ואפי׳ נשים ועבדים אם היו מומחין הרי אלו שוחטין לפתחלה אשה תשחוט מניין. תשובה שנ; לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עדם וג׳25). 7. סואל עבד שוחט מניין חשובה אמר מר זוטרא אליעזר עבד אברהם שחט למדנו שכל עבד .(27שנתגייר76) ולמה שחי• שחיטה כשרה ומותרת שני ואל הבקר רץ אברהם וג־ 8. שאלה שכור לא ישחוט מניין תשובה טרפום התר׳ אט׳ מפני שדעתו משובשת והשבור נקרא תועבה שניייוי׳ מסכסך בקרבכם28) רוח עועים וגי**). Bei den letzten zwei Fragen beruft sich die Antwort auf Ausspräche von Autoritäten. Mar Zutra ist als babylonischer Amora zur Genüge bekannt; aber der Name ist offenbar pseudepigraphisch angewendet und die Quelle, der das Citat entnommen ist, eine apokryphe. Der Name, der .in Frage 8 genannt ist, kommt sonst nicht vor. התר׳ ist wohl התורגמן, und טרפום vielleicht zu טרפון zu verbessern (vergl. חוצפית התורגמן, Berach. 27 b). Etwas weiter wird Mar Zutra noch einmal citirt (Cap. IY, Fr. 11): שאלה האומר לשלוח צא ושחוט לי ומצא הבהמה שחוטה ואין ידוע אם שלוחו שחט או אחר מותרת80) טניץ תשובה אמר מר זוטרא רוב השלוחין עושק שליחותן באמונה שני (81וישלח יעקב מלאכיו לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום. Solcher pseudepigraphischer Aussprüche, die aus apokryphen Quellen citirt werden, enthält unsere Schrift noch mehrere. Der Schluss der משופכי דמים (s. dazu K. d. ja, Juives, XXXVII, S. 300). 15) Gen. 1, 5. “) Deut. 30, 19. L. י2 .שחושך) Ps. 35, 6 (die Hs. hat als letztes Wort י• .(ורודפים) D. i. אטרו. “) Vgl. Prov. 4,19. 28) I Sam. 2,9. 21) Gen. 40,3. “)Gen. 27, 9. 20) Ergänze: * 2 •ישחוט’) Gen. -18, 7. Die Deduktion ergiebt sich aus dem Schlüsse des Verses: 28 .ויתו אל הנער וימהר לעשות אותו) L. 2 •מסך בקרבה') J es. 19, 14. י°) Maim. H. Schech. IV, 7. M) Gen. 32,4 3