Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1897-11-01 · 6 (November-Dezember 1897) · p. Seite 187

187 צלאף ולא ארעי אלקום אלמסתרשדון מנה בזעמה הירי׳ סיהאד אלחירי. אנטא כאנת סי מא וקע סי אלתאליף מן אן אלנעים(?) סי העולם הבא יכץ ללאנסס לא ללאגסאם ולם יאת סי גטיע טקאלתה מא יאבה בה רד עלי דילך. oft אנה נלב מן אלטעהבר סצלא אתבתה אלמולף סי אצר בתאבה מענאה אן עוד אלנסום אלי אלאבדאן ותעלקהא בהא כעד אלטסארק לא ימתנע מן טריק אלנ&ר כל הו מן אלממבן וקד - תקדם קולנא סי ד־לך אלך. ולא מנסעז4. לה סי טא קצר מן אלרד אן יעלמנא אן בעין אלסלאפסי4. הו מולף כתאב אלמעתכר ראי אן ד־לך ממנן לא ימחנע מן טריק אלנ&ר םא1 קד תבין אלחק ואנתצרת אראה ותבין אן אלרב לא ידסע תהית המתים סי ימות המלך המשיח ואנה לם יתעדן לד־לך סי תאליסה תחת אטאנחה וו4חת עקירתה כאן מתהמה מסתחקא ע[קו]בד. רכה מסתעדא למא ירד עליה מן אלאטראין תכסירא לדינבה ב״ק רבותינו דל בל החושד כשרים (sic) לוקה בגוסו מנא לן ממשה דכתיב והן לא יאמינו לי אט׳ לו הקב׳יה משה הם מאמינים כני מאמינים אבל אתה אין סוסך להאמין אלך. ואלשבוך לא תדצל אלא עלי מן קל עלטה ונבא ען אדראך אלחקאיק סהטה סהו סי הירי4- לא תנסצל ו4לאל* תתאבד ותומנל לא בן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. בדיך רחמנא דסייען וכתב דניאל ס׳יט. Ich füge noch einige kurze Bemerkungen hinzu. Aus dem Passus über die Reisen des Verf. scheint hervorzugehen, dass er ein Einwohner von Bagdad war, somit kann es nicht ben Aknin sein, was, übrigens schon aus der blossen Titulatur אלרב, ohne jede Anspielung auf eine nähere Beziehung zu M., geschlossen werden kann. Die ganze Abhandlung beruht auf den Stellen über ימות המשה und עולם הנא im משנה תורה; den מאמר תחיית המתים, mit dessen Inhalt unsere Abhandlung sich vielfach berührt und in mancher Hinsicht ihn ergänzt *), kennt Verf. nicht. Der ungenannte Autor, gegen -den die Polemik gerichtet ist, wird wohl kein anderer sein, als der Bagdader Rector Samuel b. Ali, gegen den auch M׳s. מאמר תחה׳יט gerichtet ist, wie mehrere Einzelheiten, besonders das Schreiben der Jemeniten, beweisen. Unsere Abhandlung zeigt, dass M. in Jemen nicht allein enthusiastische Anhänger (wie das bekannte Einschiebsel in das קדש beweist), sondern auch energische Gegner hatte. Gelegentlich sei hier( bemerkt, dass da das Original vom (?«4מאמר (רסאלז תחיית המתים' bis jetzt, abgesehen von zwei Citaten bei Steinschneider (Catal. Bodl. p. 1915; Hebr. Bibi. XX, 64 f.), noch nicht aufgefanden ist, und die hebr. Uebcrsetzung dessen Stelle vertritt, eine correcte Edition der letztem sehr geboten wäre. Eine Collation der ■ 3) Wie schon die hier abgedruckten Auszüge beweisen; so ersehen wir z. B. auch, dass die Worte M.’s im מאמר תחה״מ: [sei. ״ושאחת טדעותם בה [בנפש שהיא הדם,, sich auf die bei seinem Gegner angeführte Ansicht An an’s beziehen, die der Verf. unserer Abhandlung mit Recht als eine Entlehnung aus Sa‘adja betrachtet.