Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1897-11-01 · 6 (November-Dezember 1897) · p. Seite 185

— 185 — spiele, eine Mahlzeit den Frommen bereite und vor ihnen tanze n. dgl. m. — Im Arabischen: וראיתה איצא קאד זאד פי אסתדלאלה באלמנדל אסתשהאדא בקול אלחכטים עלי צחא טא אדעאה מעטה פקאל והוא נץ בלאטה ומא י&הר פי אלטנדל.אנמודג וילך וקר צח פי זטאננא מטן פעלה [תכר] ארא וחקקוה פי אלתלמוד בקולהם בחול עולה במזבח [אינו ע]ולה: ואסמעיא איהא אלנא&ר מא גא פי אלתלטוד ואלבריתא אלתי גלב מנהא מא גלב והו קולה בחול עולה במזבח אינו עולה. ליבין אן אלתלטוו־ לם יתעיץ לאבר אלמנדל ואץ נץ הוא אלל[ם&] לם יג פי אלתלטוד קאלוא פי נטר (sic) סנהדרין פרק ארבע מיתות תנו רבנן בעל אוב אחד טעלה מבורו אלן. אם קאל בעד וכרה תפסיר כי טל [אור]ות אנה טל יקתרן בה נור ואסתמזהאדה בטא אטתמזהד ולולך קאל אלחכמים אן הד־א אלטל לא ינזל טן אלגטאם בל ינזל מתחת בסא הכבוד לאקתראן אלנור בה ו&אהר בלאטה אנה [יע]תקד אן בפא הבכור עלי &אהרה ואן עליה נור גאלם ולעלה [יק]ול אן ולך כבוד י״י פאוא כאן הוא אלרגל יעתקד צחי*. &אהר הוא פוגב עליה אעתקאד כלמא גא פי אלמדרמז עלי 6אהרה לא יתאול מן ולך טא גא פי אלגטר עבודה [זרה אן] הקמה טלמד תימקות מזל בית רבן בדלאלא את ט[י יורה דעה] ואן במזעה מזמזית יומזב וממזחק עם לויתן מזג׳ התמזחק בו כצפור. ואן הקמה עומזה סעודה לצדיקים ויומזב וטרקר לפניהם מזג׳ ימזטח ייי במעמזיו אלך. Auch bringt der Gegner, sagt Vrf., einen Beweis für die Auferstehung der Körper aus dem Umstande, dass wir תחיית המתים in das Thaugebet einschalten. Darauf erwidere ich, dass die Benennung ״Thaugebet“ auch von einem Schüler nicht zu erwarten wäre. Denn dieser Segenspruch ist eigentlich nicht für den Tbau, sondern für die Auferstehung; die Erwähnung des Thaues darin kann nur zufällig sein, da man manchmal den Thau und manchmal den Hegen erwähnt, wie es heisst: טזבירין גבורות נשטים בתחיית.הטתים; also ist der Segenspruch eigentlich für die Auferstehung und nicht für den Thau bestimmt. Uebrigens sind seine Beweise von diesem Segenspruch, sowie von denen, welche man beim Erwachen vom Schlafe ((אלהי נשטה ״und beim Anbhck jüdis eher Grabstätten (אשר יצר אתכם בדין) spricht, nichtssagend, da doch unerweislich ist, dass das alles nicht auf die messianische Zeit sich beziehe u. s. w. — Arabisch: אם אנה געל מן גמלו. אלדלאיל עלי השר אלאגסאם בוננא נאכר תהית המתים פי אלצלאא פי ברכת טל פאקול אן קולה ברבת טל... לא יליק באלתלאמיו פאן אלברכה ליפת ללטל ואנטא הי ברכת תהית המתים וו־צל אלטל פיהא ער f אלי [אלא] תרי אנה וקתא נאכרה ווקתא לא נד־כרה בל נובר גבורת גשמים והבאא קאלוא טזכירין נבורת גמזטים בתחית המתים פהאה אלברבה אנמא הי טוגועא לחחית