Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1897-07-01 · 4 (Juli-August 1897) · p. Seite 128

128 אלארא באלאדלז? אלעקליו? ואלבראהין אליקיניה אן אלגפס לים בצסס ולא fiy. פקד אאבת אצתלאפהם ורד בעצהם עלי בעץ ונעל אלברהאן קאם לאחד אלארא אלמו/כתז? וקד נעל חצתה פי אן לא ברהאן עלי כקאהא צלפהם ורד בעצהם עלי בעץ א1 קאל מא קאם עליה אלברהאן לא יצאלף עליה ונם, אלאסבאב אלדאעיז*. ללצלאף. והצא תנאקץ פי פלאטה פי מ[כאן] ואחר אלך. .ואטא חצתה עלי אן לם יקם עלי ד־לך ברהאן סן [אצתלאף בעצה]ם עלי בעי] ומצאלפתה לה ומא תכת ברהאנה פלי[ם כה אלא] צתלאף פליס בחצי*. ודלך אן אלאצתלאף אלואקע [בין אלחפמא] פי בקא אלנפם הו נין פרקהם אלמשתנלז? באלנ&ר קבל סחור אריסטאטאליס והחדירה לצנאעה אלטנטק אלתי הי אלאלו*. אלתי בהא תעתכר אלמקאיס הל הי צטביז? או שעריו? או צדליז? פפאנת אלפרק אלמשתנלו4. באלנצר(sic) קבלה מצתלטז? אלמקאיים פוקע אלצלף גינהם ורד בע4הם עלי בע^ מן קלו*. תחרירהם לצנאעדו■ אלמנטק פלמא א&הר ארם[טאט]אליס אלפתב אלטנטקיז*. לם יקע בין פרקו*. אלמשאיין צלף פי בקא אלנפם בעד אלמ[םאד]קז*. מן אלצסם אלך. «ומן נ&ר פי מקאלתה וקרא אתבאתה לארא אלפלאספז*. ואצתלאפה [ואצתלאפהם .1] פי מאה[יז*■] אלנפם ראי אנה ויפר ארא אלאטבא פי פון בעצהם אעתקר אנה מזאצ אלבדן וקאל קום אנהא רוח אלבדן אלממתובז*. מן אלהוי. והצח ארא טאהרה אלבטלאן באול והלז? ואלקאילין בהא קום אטבא וליסוא פלאספו*. פיצעלהא מן צמלה אלצלף [אלוא]קע כין אלפלאספז? לאן אלטביב לים כפילסוף בל אלפילסוף טביב. וקד ויצר ראי'ענן פי מא דינר איצא מן ־אצתלאף אלארא פי אלמאהיז? והו מא רואה ענה רבנ[ו ס]עדיד. פי כתאב אלאמאנאת ואנה אסתדל מן קולהם (sic) כי הדם הוא הנפש. והד־א ממא ליס האצה לה אצלא אלא תככיר אלחצם ואי4א ליתבת אצתלאפהם אלר־י זעם אנה לו קאם להם [בר]האן מא אצתלפוא וקד כאן אאבאתה להצר. אלארא סבבא לאטהאר תנאקצה לאנה קאל פי אצתלאפהם פי מאהיו? אלנפס בעד מא צלב מא דיכרנא עיונה אן אלברהאן קאם לחכמא אלפלאספז? עלי אבטאל הדיה אלארא במא דכרנא נץ כלאמה קבל[א]". Aus den hier mitgeteilten Stellen des Textes dieser Schrift ist leicht zu ersehen, dass der Yerf. nichts weniger als wortkarg ist (ich habe in der Uebersetzung den Inhalt nur kurz wiedergegeben). Indessen wird es nicht überflüssig sein, noch einige Stellen hier anzuführen, um dadurch den Autor besser zu kennzeichnen und die Forscher vielleicht auf eine sichere Spur zu leiten. Auch der Mangel an Geistesproductionen der orientalischen Juden aus der Zeit Maimonides’ wird diese Veröffentlichung rechtferigen. (Schluss folgt.) ל