Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1897-07-01 · 4 (Juli-August 1897) · p. Seite 127

127 "פאקול אנה קאל ען אלרב אשיא רתקרל עליה כמא ליס מוצוד ©י כלאמה לאןאלכלאם אלערבי אלדי צלבה ליס הר כלאם אלקום לאנה קד צלב כלאמהם עבראניא בפצח וקד קאל בלפ&ה אלערבי אן פ" אלתאליף פצול תתצמן נפי תהית 'המתים ולים כד״לך בל תתצמן נפי השר אלאצסאם פי גיר ימות המשיח כמא קלנא. וקולה אנה קאל אן תהית המתים שבמקרא על דרך משל ליס יוצד פי כלאמה אצלא והו׳ תקול עליה ועלי מדעיה אתבאתה ו[יצד]ה? פי תאליפה בל ראינא לה פי תאליף אלמשנה מא ידל עלי צד מא דצר ענה כמא בינא." Bei Maim. 1. c. heisst es ferner, dass Samuel b. Eli Ansichten der Mutakallimün (מדברים), die doch eigentlich keine Philosophen sind, als Meinungen der Philosophen anführe. Unser Autor (f. 3) wirft dem Gegner vor, dass er sich in Betreff der Philosophen widerspreche, indem er einmal sagt, die Philosophen seien uneinig in Bezug auf die Seele und ihre Unsterblichkeit, weshalb man sich auf ihre Aussagen nicht verlassen könne; an anderer Stelle dagegen behauptet er, die Philosophen hätten durch klare, unwiderlegliche Beweise demonstriert, dass die Seele weder Körper noch Accidenz sei. Dem gegenüber meint unser Vrf., die Verschiedenheit der Ansichten in Bezug auf die Unsterblichkeit der Seele habe allerdings vor Aristoteles und dessen System der Logik existiert; nachdem aber Aristoteles seine Logik, das Werkzeug des Syllogismus, verfasst hat, sei bei den Peripathetikern in diesem Punkte Einigkeit erreicht worden. Wenn man ferner die vom Gegner angeführten Ansichten näher betrachtet, wird man sehen, dass ihre Urheber nicht Philosophen, sondern Aerzte waren; der Arzt aber ist noch nicht eo ipso ein Philosoph, obwohl der Philosoph auch Arzt ist5). Unter den verschiedenen Meinungen über die Natur (»מאהי״ד, quidditas) der Seele citiert er auch diejenige, welche Sa'adja im Buche אלאמנאת im Namen Anans anführt, sammt dem Beweise von dem Satze כי הדם הוא הנפש. Dies war ganz unnötig und ist nur herbeigezogen, um die Schrift dicker zu machen (oder: man muss ihn nur mehr schröpfen?) und als Beweis dafür, dass die Meinungen verschieden seien, was das Nichtvorhandensein einer Demonstration bezeugen soll. Wir sahen aber oben (fügt der Verf. hinzu), wie der Gegner sich selbt in Widersprüche verwickelt. Hier der Text dieser Stelle: "וקד נא^ הדיא אלרצל נפסה בקולה אנהם לם יקימוא עלי דילך ברהאן ובון חצתה מצאלפד; בעצהם בעצא בקולה פי מקאלתה אן אלחכמא אצתלפוא פי מאהיז? (in marg. addit.: אלנפס פבעצהם קאל [אנ]הא כדיי (ובעצהם קאל אנהא כדיא וצלב כתירא מן אלארא. תם קאל ואמא חכמא אלפלאספד; פאנהם אבטלוא הדיה 5) Maimonides’ Schreiben an Sam. Ibn Tibbon (קבץ f. 28 d) über al- Razi und Isak Israeli: ׳“.היה רופא בלבד״